מעצרו של דנקנר מסבך עוד יותר את אולמרט

מעצרו של יו"ר אריסון השקעות, דני דנקנר (יום ד', 21.4.10), מסבך לא רק את אחד מאנשי העסקים החזקים במשק, אלא גם את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. דנקנר נעצר על-רקע הפרשה שבה קנתה חברתו, תעשיות מלח, לפני חמש שנים, 2,200 דונם בעתלית ובאילת בכ-105 מיליון שקל - הנחה של 290 מיליון שקל לעומת המחיר הריאלי, שהיה כ-390 מיליון שקל.

באותה עת כיהן אהוד אולמרט כמ"מ ראש הממשלה ושר התעשיה והמסחר, וגם כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל. אולמרט הוביל את ההחלטה למכור את הקרקעות היקרות לדנקנר במחיר מגוחך. הוא אף התגאה בעסקה, ואמר כי "הייתה זו עסקה ראויה בכל כל קנה מידה כלכלי ומקצועי". השאלה המתעוררת עתה היא, למה ולמי התכוון אולמרט באמרו, כי העסקה הייתה "כדאית מבחינה כלכלית"...

החברה שנוסדה על-ידי צ'רצ'יל

צילום: גולדברג. ערך ביקורת [צילום: בוצ´צ´ו]

חברת תעשיות מלח היא אחת החברות התעשייתיות הוותיקות והגדולות בארץ. היא נוסדה לפני כ-90 שנה ביוזמתו של וינסטון צ'רצ'יל, שהיה שר המושבות בממשלת בריטניה. היא קיבלה זיכיון מהנציב העליון הראשון, הרברט סמואל. כיום, זוהי חברת ענק, בעלת אלפי דונם לכריית מלח בעתלית ובאילת, וגם בעלת מניות מובילה בבנק הפועלים, בצד שרי אריסון. החברה נמצאת שנים רבות בשליטת משפחת דנקנר, ובעבר גם נסחרו מניותיה בבורסה.

ב-1996 סיכמה תעשיות מלח עסקה עם מינהל מקרקעי ישראל, שהוא הבעלים הפורמלי של כל שטחיה: החברה תוכל לרכוש מהמינהל 40% מהקרקעות, שעליהן בנויות בריכות האידוי, כדי לבנות אלפי דירות. החברה הבהירה, כי בכוונתה לנצל אופציה לניוד זכויות, שקיבלה מהמינהל, ולקנות 50% מהקרקעות בעתלית ורק 30% מהקרקעות באילת.החברה קנתה 1,300 דונם בעתלית ו-900 דונם באילת, סך-הכל 2,200 דונם. יתרת הקרקע "הוחזרה" למינהל, שבלאו-הכי הוא הבעלים הפורמלי.

מבקר המדינה אז, אליעזר גולדברג, חקר את העסקה. התברר, כי המינהל אישר למכור לחברה את הקרקעות מבלי לערוך מכרז, שהרי הוא היה בעליה של הקרקע. הטענה העיקרית הייתה בעניין המחיר: השמאי הממשלתי קבע ששווי הקרקעות 90 מיליון דולר, ובפועל שילמה החברה רק 24 מיליון דולר – חיסכון של 66 מיליון דולר, שהם כ-290 מיליון שקל!

בדיקת שוויין הריאלי של הקרקעות בעתלית ובאילת תגלה, מן הסתם, ששווין כיום גבוה אף יותר. זאת, בגידול העלייה החדה בביקוש לקוטג'ים ולוילות בעתלית, והביקוש הגובר לדירות יוקרה ולבתי מלון באילת.

הקרקע – חקלאית או עירונית?

צילום: מזוז. "העיסקה סבירה" [צילום: פלאש 90]

הבדיקה העלתה, לכאורה, שהקרקעות היו רשומות כקרקע חקלאית, ששווין אינו גדול. לכן, לא היה ברור אז – ולא ברור עד היום – איך יכולה הייתה "תעשיות מלח" לקנות עד 50% מהקרקע: הכללים לגבי קרקע חקלאית, שגיבש המינהל בעבר, קבעו כי בעליה של קרקע חקלאית יוכל לקנות רק 27% מהקרקע, ולא יותר! "תעשיות מלח" טענה, כי הקרקע רשומה כ"עירונית", ולכן מגיע לה פיצוי גבוה יותר. סוגיית המחיר הנמוך, מכל מקום, לא הובהרה מעולם עד תום.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז קבע, בינואר 2005, כי החברה אומנם קיבלה פיצוי גבוה יחסית, אך אם לקבל את טענתה, שמדובר הקרקע עירונית, הרי שהפיצוי אינו גבוה, והעסקה סבירה. אולמרט, אז כאמור יו"ר המינהל, הודה למזוז על חוות דעתו ונתן את האור הירוק הסופי לחתימת החוזה.

חשוב לציין, שאף כי העסקה נסגרה עקרונית ב-1996, הרי שהיא נחתמה סופית לפני 5 שנים, כך שחוק ההתיישנות אינו חל עליה.

צילום: אולמרט. האם קיבל שוחד? [פלאש 90]