אב שביצע מעשים מגונים בבנו ביקש הקלה בעונש

פלוני נהג לבצע מעשים מגונים בבנו, יליד 1986, מגיל 9 ועד הגיעו לגיל 16. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען, כי המעשים המגונים נעשו בין השנים 2002-1995. עד 1998 נהג פלוני להתקלח עם הבן הקטין, נצמד לגופו, נישק את איבר מינו ומצץ אותו. החל מ-1998 נהג המערער ללטף את חזהו של בנו, ישבנו ואיבר מינו. פלוני הודה בעובדות, הורשע ונדון ל-9 שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, וחויב לפצות את בנו בסכום של 50,000 שקל.

בכתב הערעור שהגיש פלוני לבית המשפט העליון, נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם להודאתו, לצערו, לחרטתו ולרצונו לקבל טיפול לסטייה בה הוא לוקה. לדברי פלוני, לא ניתן משקל לנסיבותיו האישיות החריגות; להשקפתם של בעלי המקצוע שאינו פדופיל; לעובדה שהוא סובל מנידוי חברתי, ומכך שאשתו התגרשה ממנו, ובניו מסרבים לקיים עימו קשר.

השופטים אדמונד לוי, אשר גרוניס וניל הנדל דחו את הערעור, ופסקו כי אין עילה להקל בעונשו של פלוני. "מעשיו לגופם חמורים הם ומעוררים שאט נפש, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח העובדה שהמערער ביצעם בבנו הקטין עליו הוא לא חס אף שהוא בשר מבשרו", אמרו.

הם ציינו כי "תפקידו כאב היה לגונן על בנו הקטין, ובמקום זאת הוא ניצל את תלותו של האחרון והאמון שנתן בו כדי לפרוק בו את יצרו. בכך המיט המערער אסון על משפחתו, ובפרט על הקטין, הואיל וניסיון החיים מלמד כי מעשים מסוג זה מותירים בנפשו של הקורבן צלקות, שספק אם אי-פעם יימצא להן מזור. על מעשים מסוג זה, שלדאבוננו אנו נתקלים בהם בתדירות גבוהה, היה מצווה בית המשפט, שגם לו נועד חלק בהגנה על קטינים, להגיב בחומרה".