המתנגדים ידרשו לעצור את פרויקט הולילנד

המתנגדים לפרויקט הולילנד בירושלים - שכנים וארגונים לאיכות הסביבה - עשויים לנסות ולעצור את המשך הבנייה בפרויקט, אולם אפשרות זו אינה נראית כרגע ריאלית. הסיבה: מאחר שעל המתחם יש תב"ע מאושרת, ניתן לעצור את הבנייה רק באמצעות צו מניעה שיפוטי, בטענה שהתב"ע הושגה באמצעות שוחד... בית משפט יתייחס ככל הנראה, לטענה מעין זו, רק אם וכאשר החשודים יורשעו במתן וקבלת שוחד. ההליך המשפטי - כמקובל בישראל - ימשך שנים. כפי שיפורט בהמשך, קיימים קשיים משפטיים וכלכליים נוספים בכל ניסיון לעצור את הבנייה.

מכל מקום, אם הבנייה תיעצר בכל זאת, יהיו המפסידים העיקריים: חברת פולאר השקעות, הבונה או עומדת לבנות את ארבעת הבניינים האחרונים שלה במתחם; קרדן נדל"ן, השותפה ב-30% במגרשים של פולאר; חברת נידר, שמכרה מגרש ל-220 דירות; היזם רמי לוי וחברת נהור של "דן", שקנו מנידר את המגרש.

ניתן להניח, שהיזמים יאיצו ככל האפשר את הבנייה, כדי שגם אם בית משפט יוציא צו מניעה, יהיה הדבר לאחר מעשה. כידוע, לפי החוק, כמעט ואי-אפשר להרוס בישראל בית שכבר נבנה.

התב"ע המקורית למתחם הולילנד הייתה ל-180 דירות. ב-1996 אישרה הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה להגדיל את הפרויקט פי חמישה ויותר, ל-970 דירות, חלקן בצורת חדרים בשלושה בתי מלון. הוועדה המחוזית לתיכנון ובנייה אישרה לאחר מכן את הפרויקט. מאוחר יותר, אושרה ברשויות התיכנון המרת חדרי המלון לדירות. בעליהם של המגרשים, הלל צ'רני, מכר את עיקר השטח, בסוף 1999, לחברות פולאר וקרדן. באוקטובר 2007 מכר את יתרת המגרשים לחברת נידר. חברה זו מכרה בימים אלו את המגרשים לרמי לוי ונהור.

הקשיים העומדים בפני כל מי שירצה לעצור את הבנייה הם:

* לא מבטלים תב"ע בגלל חשדות לעבירות פליליות, ואף לא בגלל כתב אישום. כל חשוד או נאשם הוא בחזקת זכאי, עד שתוכח אשמתו. רק אם החשודים יורשעו, אפשר יהיה לטעון, משפטית, שהתב"ע הושגה באמצעות שוחד.

* גם אם בית משפט מחוזי ירשיע את החשודים, הם יערערו, מן הסתם, לבית המשפט העליון, וזה שוב יקח זמן.

* אם מתנגדים יבקשו צו מניעה, להקפאת הפרויקט, ספק אם בית המשפט יאשר זאת, כל עוד החשדות לא הוכחו.

* כדי לבטל את התב"ע לא די להוכיח שהיא אושרה במקומית בשל שוחד. היזמים יטענו, מן הסתם, שגם הוועדה המחוזית אישרה את התב"ע, ולגבי חבריה לא הועלו עד עתה טענות שוחד.

* הזמן פועל לרעת המתנגדים. כיום אין מניעה חוקית לבנות. יש להניח שפולאר וקרדן ישתדלו להאיץ את הבנייה, "על כל צרה שלא תבוא". גם רמי לוי ונהור ישתדלו, בוודאי, להתחיל מהר ככל האפשר בבנייה. קיומה של תב"ע מאושרת, מקל על ההליכים המינהליים.

* אם היזמים יתחילו לבנות, וימכרו דירות, הם יוכלו לטעון בבית המשפט, כי "מאזן הנוחות" הוא לטובתם: הנזק הכלכלי מביטול עסקות של מכירת דירות, אולי במאות מיליוני שקלים, גדול - כך יטענו - מהנזק הכלכלי בביטול תב"ע.

* אפשרות נוספת העומדת בפני המתנגדים היא לדרוש דיון מחודש בתב"ע, בוועדות המקומית והמחוזית, ואולי אף במועצה הארצית לתיכנון ובנייה. זהו צעד כמעט ללא תקדים. גם אם הוועדות יסכימו לדון בכך, הרי שההליכים, בייחוד בוועדה המחוזית, עשויים להימשך שנים, ובינתיים יוכלו היזמים לבנות.

הבעיה העיקרית - של נידר

אולם, אם למרות כל האמור לעיל. יוציא בית משפט צו מניעה, או שהוועדה לבניין ערים תקפיא את הפרויקטים, תהיה חברת נידר המפסידה העיקרית. החברה, בבעלות האחים רחמין מירושלים, נקלעה לקשיים לפני כשנתיים, והיא תחת צו הקפאת הליכים זה זמן ממושך. בימים אלו, לאחר מכרז, אישר בית המשפט למכור את המגרש האמור ב-145 מיליון שקלים (הקונים, כאמור, הם לוי ונהור). סכום זה ישמש להחזר חובות החברה לבנק לאומי, בנק הפועלים ונושים מובטחים.

אם הפרויקט יוקפא, יוכלו הקונים לבטל את העסקה, ויש להניח שבחוזה המכירה יש סעיף ברוח זו. במקרה זה הם יחזירו את המגרש לנידר, יקבלו את כספם חזרה, ויחפשו מגרשים אחרים. נידר תעמוד בפני שוקת שבורה. האפשרות היחידה להחיות את נידר הייתה על-ידי מכירת המגרש. ביטול או הקפאת העסקה יכניסו את החברה לקשיים. גם הבנקים יפסידו כסף, אבל הם מן הסתם יוכלו לעמוד בכך.