הפרשה הבטחונית: גניבה, ריגול, שוחד

בית המשפט המחוזי במחוז מרכז (פתח תקוה) התיר לפרסום פרשה ביטחונית-פלילית חמורה ביותר שנאסרה במשך כשלושה חודשים לפרסום. עיקרה: ענת קם, בת 23 שנים, ששירתה כחיילת ועוזרת ראש לשכת אלוף פיקוד מאוגוסט 2005 ועד יוני 2007, העתיקה ממחשבי הלשכה תכני תיקיות לשני דיסקים - דיסק אחד לקבצי מצגות ודיסק שני לקבצי טקסט. בסך-הכל הועתקו יותר מ-2000 מסמכים- 700 מהם בסיווג "סודי" או "סודי ביותר".

ההעתקה בוצעה שלא כדין, תוך סיכון בטחון המדינה. המטרה, כפי שנכתב בכתב האישום: "מניעים אידיאולוגיים ובכוונה לפגוע בבטחון המדינה, בין השאר באמצעות פרסום המסמכים לכך".

מכתב האישום עולה במקביל - שלא בטובתו של צה"ל - כי לשכתו של אלוף פיקוד לא נשמרה ולא מוגנה כדבעי, דבר שאיפשר גניבת מסמכים על-ידי חיילת בדרגה נמוכה.

* על כתב האישום המלא, ראו ידיעה נפרדת.

על-פי כתב האישום, המסמכים הועברו לעיתון הארץ, לידי העיתונאי אורי בלאו. זה האחרון החל לפרסם בנובמבר 2008 ידיעות וכתבות - שהתבססו על אותם מסמכים - בהם חשף פעולות מבצעיות רגישות ביותר של צה"ל, בעיקר בשטחים.

נגד ענת קם הוגש כתב אישום בחודש ינואר 2010, ובו היא מואשמת בשני סעיפי אישום: ריגול חמור - מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בבטחון המדינה; וריגול חמור - איסוף והחזקת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בבטחון המדינה. ואולם רק עתה הותר הדבר לפרסום, בעקבות לחצם של כלי התקשורת בישראל, ופניית כמה מהם, בהם: ערוץ 10, עיתון הארץ וגלובס. נוכח בקשת עו"ד יורם מושקט, שייצג את גלובס, הותר לפרסם גם את דבר הימלטותו של אורי בלאו לחו"ל.

החקירה - לאחר הפרסום News1

צילום: דחוח-הלוי. התניע את החקירה

החקירה בפרשה הביטחונית החלה זמן קצר לאחר נובמבר 2008, לאחר מאמר שפורסם ב-News1 על-ידי הפרשן יהונתן דחוח-הלוי. באותו מאמר הצביע דחוח-הלוי על החשד לפיו דליפת המסמכים הינה מלשכתו של אלוף פיקוד המרכז.

באותו מאמר נכתב, בין היתר: "הערכה ראשונית של הממצאים - לכתב הארץ אורי בלאו מקור ככל נראה במפקדת פיקוד המרכז. למקור נגישות למסמכים רגישים ביותר, אם באמצעות הרשאה או בדרך בלתי חוקית, בתיקיות של לשכת אלוף פיקוד המרכז... המניע להעברת המסמכים לאורי בלאו הינו ככל הנראה על-מנת לקדם סדר-יום פוליטי. המקור היה פעיל לפחות עד לפני חודשיים-שלושה".

לאחר פרסום הכתבה הוגשה תלונה ונפתחה חקירת מצ"ח. מאוחר יותר אף צורף שירות הביטחון הכללי (השב"כ), כדי שיסייע באיתור עותקי המסמכים שנגנבו. החשש הגדול: שמא יידלפו המסמכים ויגיעו לידי האוייב.

ענת קם קיבלה עבודה בוואלה; אורי בלאו מבקש חסינות

אופן התנהלות החקירה חייב את המשטרה הצבאית ואת השב"כ לפעול בחשאיות, ככל שניתן, כדי להקדים ולתפוס את עותקי המסמכים שנגנבו. מחמת זאת פנתה הפרקליטות לבית המשפט – גם לאחר שכבר הוגש כתב אישום נגד ענת קם – ביקשה וקיבלה צו איסור פרסום גורף, כולל על זהות החשודים ואפילו על עצם קיומה של חקירה בנושא. לפרשה הביטחונית היבטים נוספים ומעניינים מעבר לכתב האישום שהוגש נגד ענת קם. להלן כמה מהם:

1) הניסיון להעביר את המסמכים לידיעות אחרונות - ענת קם הציעה בקיץ 2008 להעביר את המסמכים קודם לכן לפרסום בעיתון ידיעות אחרונות. לשם-כך היא פנתה לעיתונאי יוסי יהושע. מהלך זה לא התממש. ידיעות אחרונות איבדו את הסקופ אבל נמנעו מפגיעה בבטחון המדינה;

2) ענת קם התקבלה לעבודה באתר וואלה - ענת קם העבירה בספטמבר 2008 את המסמכים לעיתונאי אורי בלאו (הארץ), שמיהר לפרסם אחדים מהם בעיתון הארץ. בין לבין התקבלה לעבודה באתר וואלה (שנשלטת על-ידי בזק בינלאומי ועיתון הארץ), מה שמעלה חשד לעבירה של קבלת שוחד. היבט זה בפרשה טרם נחקר;

3) אורי בלאו הפר הסכם - אורי בלאו ערך הסכם עם רשויות החקירה – לאחר שנחקר, במסגרתו הוא התחייב/ אמר כי אין בידיו ו/או ברשותו מסמכים נוספים. אלא שהחוקרים לא האמינו לו, ובצדק. הם פנו לבית המשפט, ביקשו וקיבלו צו חיפוש. בחיפוש שנערך בביתו התגלה הדיסקט יחד עם המסמכים;

4) אורי בלאו ברח לחו"ל - אורי בלאו הבין היטב כי הוא חשוד בשיבוש מהלכי חקירה ומשפט. מחמת זאת הוא ברח לחו"ל – תחילה לסין, ואחר-כך לבריטניה.

5) העיכוב בהסרת צו איסור הפרסום, בגלל הבריחה - העיכוב בהסרת צו איסור הפרסום התבקש, לגישת מצ"ח, השב"כ והפרקליטות, מחמת זאת שאורי בלאו נמלט מישראל וקיים חוסר וודאות בשאלה: האם כל המסמכים נתפסו, והאם חלילה הם מצויים בידיים בלתי מורשות. בפנייה לבית המשפט נאמר: אין ספק, שעצם החזקתם של מסמכים אלה בידי אנשים שאינם מורשים לכך, עלולה לפגוע קשות בבטחון המדינה, וביכולתה להתמודד עם האיומים הביטחוניים העומדים בפניה".

6) נכשל המו"מ עם אורי בלאו - במטרה להגן על בטחון המדינה, נוהל מו"מ עם עיתון הארץ ועם אורי בלאו כדי להשיג מהם את המידע הדרוש ו/או את המסמכים כולם. ואולם, עיתון הארץ ואורי בלאו מעמידים עכשיו תנאים: הימנעות ממעצרו של בלאו ו/או העמדתו לדין. "רק אתמול הסתיים משא-ומתן זה ללא הצלחה" – נטען בפניית הפרקליטות לבית המשפט. עיתון הארץ, עורכיו ומנהליו נותנים לבלאו גיבוי מלא, הן כלכלי והן מערכתי.

7) מי הדליף לחו"ל את הפרשה - אחד הנימוקים בהם השתמשו כמה כלי תקשורת בדרישתם לסלק את צו איסור הפרסום הוא: העובדה שהפרשה פורסמה בהרחבה בכלי תקשורת בחו"ל. עתה טוענת הפרקליטות - על בסיס מידע מוצק המצוי בידיה: "הועברו שלא כדין פרטי הפרשה לידיעת כלי תקשורת זרים בידי גורמים אינטרסנטיים, ופורסמו ברבים. גם לעובדה זו יש רלוונטיות בנסיבות העניין", נאמר.

צילום: יאיר נוה. הלשכה נפרצה [צילום: דובר צה"ל]