דעיכת גל העלייה תרמה לגידול העודף בחשבון השוטף

העודף בחשבון השוטף של ישראל, המשקף את הפער בין החיסכון הלאומי להשקעה המקומית, גדל לאורך השנים. כך עולה (יום ד', 7.4.10) מקטע דוח של בנק ישראל, העוסק בגורמים המשפיעים על החיסכון, על ההשקעה ועל החשבון השוטף.

הדוח מעלה כי משנת 2003 מתאפיין המשק בעודף בחשבון השוטף, וזאת לאחר גירעונות כמעט בכל השנים שבין 1980 עד 2003 וגירעונות גדולים במיוחד בשנים מוקדמות יותר. בנק ישראל בחן את הגורמים לגידול העודף בחשבון השוטף של ישראל באמצעות אמידת הגורמים שהשפיעו על ההתפתחויות בחשבון השוטף של 26 מדינות, בדומה למחקר שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית.

נמצא כי לשינויים בגירעון הממשלה, לקצב גידול האוכלוסיה, לקצב הצמיחה, להתפתחויות בסך הנכסים נטו של המשק מול חו"ל ולמחירי הנפט, יש השפעה מובהקת על התפתחות החשבון השוטף במדינות העולם.

התרומה הכוללת של הגורמים שצוינו לעלייה בחשבון השוטף של ישראל מתחילת שנות התשעים עד 2008, נאמדת בכ-3 אחוזי תוצר. לגידול העודף תרמו ההאטה של קצב גידול האוכלוסיה (דעיכת גל העלייה), העלייה בתוצר לנפש וגידולם של נכסי המשק מול חו"ל. עליית מחירי הדלק קיזזה מגידול העודף.

לאורך השנים היו סטיות גדולות וממושכות של החשבון השוטף מגורמי היסוד: בלטו במיוחד גירעון גדול באמצע שנות התשעים ועודף ניכר בשנים 2006-2005. עורכי המחקר בבנק ישראל ציינו כי סטיות אלו מרמזות על קיומם של גורמים זמניים, אך רבי-עוצמה (הפחתת שיעור האינפלציה, הליברליזציה בשוק המט"ח ועוד), שהסיטו את שער החליפין הריאלי משיווי המשקל ארוך הטווח, ובכך השפיעו גם על העודף בחשבון השוטף.

נמצא שהעודף בחשבון השוטף של ישראל בשנת 2008 (באחוזי תוצר) תאם את גורמי היסוד, ואילו בשנת 2009 העודף היה גבוה מן הצפוי, על-רקע המשבר העולמי. כדי לבחון את השפעת המשבר הנוכחי בעולם על החשבון השוטף, אמד בנק ישראל מודל נוסף, הכולל גם את התוצר של ארה"ב ואת הגירעון של ממשלת ארה"ב. על-פי מודל זה, נמצא שהמשבר העולמי הביא לעלייה של ממש בעודף הבסיסי של המשק בשנת 2009, שכן התוצר של ישראל עלה ביחס לזה של ארה"ב, וגירעון הממשלה ירד ביחס לזה של ארה"ב. הפער שבין העודף בפועל (3.2 אחוזי תוצר) לעודף הנגזר מגורמי היסוד (2.5 אחוזי תוצר) בשנת 2009 הפך לקטן ולא-מובהק.