"גם הקדמת טיסת שכר ב-16 שעות - היא משמעותית"

מלי משה וחיים שקד תבעו את חברת השטיח המעופף בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בראשון-לציון בסכום של 23,000 שקלים, לאחר שטיסתם ליוון לא שונתה.

לדבריהם, לאחר שמועד הטיסה חזרה לא היה לשביעות רצונם, הובטח שיוחלף, אך לשווא. "קיבלנו את הכרטיסים כחמישה ימים לפני היציאה וגילינו ששעת החזרה לא שונתה". לדבריהם, הנתבעת הבהירה שבהיותה מוכרת טיסות שכר, באפשרותה לשנות את מועדי הטיסה כראות עיניה. התובעים הוסיפו שלאחר דין ודברים עם נציגי חברת התעופה ולאחר שדיילת גילתה "אנושיות", הם ישבו במטוס יחד עם ילדיהם הקטנים.

בזאת לא תמו צרותיהם: "כשהגענו למלון התברר שהנתבעת הזמינה שני חדרי שינה ורק בשעות הערב המאוחרות, לאחר שהסברנו שהזמנו שלושה חדרים ושילמנו עבורם, ניאות בית המלון לספק לנו חדר נוסף. למרות שביקשנו חדרים צמודים, קיבלנו חדרים שלא רק שלא היו סמוכים, אלא שהיו בקומות שונות במלון".

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שאין לה חלק בהפעלת הטיסות, דבר האסור על-פי דין, ולא הייתה לה אחריות לשינויי זמני ההובלה. "הטיסה אותה רכשו התובעים הייתה טיסת שכר, אשר מעצם טבעה צפויה לשינויים כדוגמת השינוי שנערך בה. אין מחלוקת כי פרט זה היה ידוע לתובעים". הנתבעת הוסיפה, שבהתאם לאמנת ורשה ולסעיף 2 לחוק התובלה האווירית, תביעה הקשורה לנזק שנגרם כתוצאה מהובלה אווירית, ניתן להגיש נגד המוביל האווירי בלבד, והיא איננה המוביל האווירי. "אין כל ממש בתביעת התובעים, ועל כן דין התביעה להידחות על הסף".

בפסק הדין קבעה השופטת מיכל עמית-אניסמן: "מקובלת עליי הטענה העקרונית לפיה לטיסות שכר כללים משלהן. קרי, מחירן של טיסות השכר זול באופן ניכר מטיסות סדירות, בין היתר, בשל הסיכון שנוטלים הרוכשים של כרטיסי טיסה לטיסות אלו, כי יהיו עיכובים במועד יציאת הטיסה או שחלק מהטיסות תתבטלנה תוך העברת הנוסעים לטיסות אחרות, שמועדן מוקדם או מאוחר מהטיסה המתוכננת, הכל על-מנת להבטיח תפוסה מלאה של המטוסים. עם זאת, אין בכך כדי לפטור את החברות המוכרות את חבילות הנופש מכל אחריות לכל שינוי שהוא במועדי הטיסה. יש לבחון כל מקרה לגופו. בענייננו, מדובר בשינוי מועד הטיסה באופן שמועד החזרה הוקדם ב-16 שעות. זהו שינוי משמעותי במועד הטיסה, גם כשמדובר בטיסת שכר".

לדברי השופטת, שומה על הנתבעת, לתת הסבר לשינוי במועד הטיסה, אולם היא בחרה להסתתר מאחורי פרגוד הערפל שלא חלה עליה אחריות לשינוי מועד הטיסה חזרה. "בכך, הנתבעת אינה יכולה להיות פטורה מכל אחריות. בהעדר כל גרסה לסיבה בגינה שונה מועד הטיסה ובהעדר כל תשתית ראייתית לסיבת השינוי במועד הטיסה, באמצעות מסמכים ו/או עדים, הרי שיש לראות את הנתבעת, כמארגנת הטיסה, אחראית לשינוי במועד הטיסה".

השופטת הוסיפה, כי הנתבעת לא הוכיחה שנקטה באמצעים למניעת השינוי במועד הטיסה או לצמצום העיכוב, כפי שהובטח מלכתחילה בעת ביצועה ההזמנה. "הנתבעת בחרה שלא ליתן כל הסבר לתובעים בגין השינוי במועד הטיסה, לא בזמן אמת ואף לא במסגרת הגנתה לתביעה זו או במהלך הדיון. התנהלות זו מהווה הפרה של התחייבותה הבסיסית כלפי רוכשי חבילות נופש לנקוט בכל האמצעים אשר ביכולתה לנקוט (להבדיל מטעמים שאינם קשורים בה, אלא במוביל האווירי), על-מנת שמועדי הטיסות להם התחייבו - לא ישונו", אמרה השופטת.

לטענת השופטת, הנתבעת, כמארגנת חבילת נופש, צריכה לדאוג לא רק לטיסה, אלא גם לכל הסידורים הנלווים הקשורים למלון. "משפחה עם ילדים מצפה כי החדרים שהזמינה יהיו צמודים זה לזה ועל הנתבעת לדאוג לכך בקפידה ראויה. מאחר שלא עשתה כן, התרשלה בתפקידה".

השופטת דחתה את הטענה בדבר מיקום המושבים בטיסה: "לא מצאתי כי הוכח כי האחריות לכך מוטלת על הנתבעת, מה גם שבסופו של יום, הבעיה נפתרה, ולפיכך, לא מצאתי כל ממש בטענה זו". בסופו של דבר הנתבעת חוייבה לשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש וקיצור חופשה סך של 2,500 שקלים בתוספת הוצאות לכל אחד מהם בסך של 250 שקלים.