ברק רומז: "אירן אינה בראש מעייניו של אובמה"

שר הביטחון, אהוד ברק, אמר היום (א', 28.3.10) כי טהרן מהוה היום איום על הסדר האזורי והעולמי ואולם איום זה עלול להתפתח בעתיד לאיום קיומי על ישראל. בפתח פגישה עם כתבים צבאיים לשיחת רקע ולהרמת כוסית לכבוד פסח, אמר ברק כי בסך-הכל יש שקט בשנה האחרונה הרבה יותר מבשנים עברו, "אולם כשאנו צופים אל פני העתיד, אנחנו מזהים מסכת של אתגרים לא פשוטה: החמאס בעזה, החיזבאללה בצפון, וכמובן האיום האירני".

בנאומו בוועידת איפא"ק, רמז נתניהו כי אם תראה ישראל שאין התקדמות במסלול האירני, היא שומרת לעצמה את הזכות לתקוף באירן. גם ברק סבור שישראל נדרשת היום להגן על ביטחונה ולהסדיר את עוצמתה, אולם לשם כך נדרש שיתוף פעולה עם המערכת האזורית והעולמית, ומעל הכול שיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב, כלשונו. "הקשר בינינו לבין ארה"ב הוא עמוד תווך ואבן יסוד לביטחונה של ישראל", ציין ברק ומיד סייג את דבריו: רק לנו יש אחריות בלעדית לגורלה ולעתידה של ישראל ורק אנחנו נכריע בעניינים הגורליים הלאומיים שקשורים לישראלים ולעם היהודי".

ברק גילה כי ארה"ב אינה רואה עם ישראל עין בעין את האיום האירני. לדבריו, הממשל האמריקני מחפש היום תשובה לשאלה האם ישראל הולכת איתו בתנופה וברצינות על הבנות רחבות בתהליך המדיני, "גם בתחום שאנחנו קוראים לו bottom-up, הבנייה מלמטה של רשות פלשתינית על-ידי פיאד (רה"מ הפלשתיני, ע.י.) ושל מוסדות (ממשל פלשתינים), וגם בתחום ה-top-down, קרי: התהליך המדיני והשיחות המדיניות הישירות על שאלות המהות. זאת השאלה שמטרידה את הממשל האמריקני יותר מהבקשות הקונקרטיות שעלו לפני ובמהלך הביקור האחרון בוושינגטון, ושכרגע עדיין נידונות במגעים שבינינו", דברי ברק.

למרות הפערים, הביע ברק אופטימיות תוך שהוא רומז כי המפתח לכך טמון בהתנהלות ימנית פחות מצד ראש הממשלה: "אסור לנו לאבד אף פעם את קשר העין עם חשיבות היחסים והיכולת לפעול בהרמוניה ובאחדות-מטרות רחבה עם ארה"ב. לא בלעומתיות, אלא בתיאום ובהבנה, בכל מקום שזה לא פוגע באינטרסים החיוניים של המדינה ותורם לאינטרסים שלנו של ארה"ב ושל העולם החופשי".

העיתון "ניו-יורק טיימס" דיווח היום כי פקחים של הסוכנות הבילאומית לאנרגיה אטומית החלו לחפש אחר ראיות לכך שאירן החלה לבנות שני אתרים גרעיניים חדשים במדינה. על-פי הדיווח, מחפשים הפקחים בין השאר אחר מיקומו של ציוד להעשרת אורניום ביוצר לאחרונה, והועבר בדרך מסתורית מהאתרים שנמצאים בפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. עם זאת, גורמים אמריקניים אמרו לעיתון כי מבדיקה של צילומי לווין של מספר אתרים חשודים, לא נמצאו ראיות לקיומם של אתרים חדשים.

מצב מדיני עדין

לדידו של שר הביטחון, על כף המאזניים ניצב הסיוע הביטחוני והכלכלי המשמעותי שנותנת ארה"ב לישראל. "הממשל, ובראשו הנשיא אובמה, נותן כמו ממשלים קודמים גיבוי רחב לביטחונה של מדינת ישראל. ארה"ב היא מקור מרכזי לעליונות האיכותית של ישראל במערכות נשק מתקדמות, לסיוע כספי של שלושה מיליארד דולר בשנה, לתחמושת וחלקי חילוף שפרושים כאן במחסנים אמריקנים בישראל ושצה"ל נשען עליהם לאורך הנשימה שלו בלחימה. וגם כשיש מחלוקת בין ידידים - ויש גם מחלוקות - חיוני שנזכור שארה"ב ידידותית לישראל באופן עמוק ובסיסי. אליה אנחנו פונים כשיש דוח גולדסטון, אליה אנחנו פונים כשנדרשת התערבות או וטו במועצת הביטחון ושם מצאנו תמיכה וגיבוי בכל משבר מרכזי בתולדות ישראל, ממלחמת העצמאות ואילך".

על מצבה של ישראל בעת הזו אמר ברק: "אנחנו במצב מדיני עדין וטעון שדורש יוזמה, כושר החלטה ופעולה. בתוך המציאות הזאת האתגר האמיתי שלנו הוא כיצד לפסוח על הדברים הקטנים ולמעוד לעבר האתגר וההזדמנות שמקופלים ביוזמה מדינית ישראלית למו"מ ולהסכם. זה יהיה המבחן הגדול שלנו בשבועות הקרובים. ההכרעות הנדרשות בשני הצדדים הן קשות, אך מרכיבי ההסדר ברורים: אני מאמין שחובתנו לחתור להסדר שמעביר גבול ברור בתוך ארץ ישראל על בסיס שיקולים ביטחוניים ודמוגרפיים, כשמצד אחד מדינה יהודית, מדינת ישראל, עם רוב יהודי מוצק לדורות, והצד השני מדינה פלשתינית מפורזת ובעלת חיות טריטוריאלית כלכלית ופוליטית. בעיית ההתנחלויות, ובעיקר הסדרת גושי ישובים גדולים בריבונות ישראל תיפתר במו"מ, בעיית הפליטים תיפתר במדינה הפלשתינית, ועניין ירושלים יעלה על השולחן יחד עם יתר נושאי הליבה במו"מ הישיר. סידורי הביטחון נועדו למנוע את המצב שנחזור על מה שקרה לאחר היציאה מלבנון ולאחר ההינתקות מעזה, כאשר שטחים שעזבנו התמלאו אחר כך בכוחות עוינים שמחזיקים רקטות ונשק מתקדם. על ההסכם לקבע את סיום הסכסוך וסיום התביעות ההדדיות".

"בגישה אמיצה ואחראית", סיכם השר ברק, "ניתן להתקדם במתווה הזה עם ממשל אובמה ולא להיגרר לפינות מזיקות. האתגרים וההזדמנויות שמזמנת לנו השנה הקרובה מחייבים אותנו לנווט את הספינה מתוך ראיית העדיפויות הלאומיות והביטחוניות ושמירה על יציבותה ושגשוגה הכלכלי של המדינה. עלינו לעשות זאת בפיכחון, בביטחון עצמי, בחתירת אמת לשלום ומתוך הבנת כובד האחריות. אם כך ננהג, נצא חזקים ובטוחים יותר".