לשכת נתניהו: הצעת ליברמן לא תכלול ערבים

הממשלה החליטה היום לדחות לישיבתה הבאה את המשך הדיון בהצעת יו"ר ישראל ביתנו, השר אביגדור ליברמן, למתן העדפה בקבלה לקורס צוערים של משרד החוץ. ראש הממשלה נתניהו הנחה שהחלטה זו זו צריכה לשקף את הרצון לתת העדפה למי שמשרת בצה"ל מול אלה המשתמטים משירות.

בממשלה הוסכם כי יש להבהיר שההחלטה אינה עוסקת בבני מיעוטים, שחובת הגיוס אינה חלה עליהם. הדברים הובהרו בפרט נוכח הנתונים שהוצגו בממשלה, לפיהם 34% מכלל הצעירים שאמורים להתגייס אינם מתגייסים.

נתניהו הנחה את מזכיר הממשלה, צביקה האוזר, לגבש נוסח מתוקן שיביא לידי ביטוי הסכמה שגובשה במהלך הדיון. בנוסף, הנחה אותו נתניהו לגבש הצעה כוללת להעדפה של יוצאי צבא בשירות הציבורי בכללו, היכן שהדבר מתאפשר, ולהציגה במהלך החודשים הקרובים בפני הממשלה.

את הקו התקיף נגד ההחלטה הובילו בממשלה שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר והשר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן. הצטרפו להתנגדותם שאר שרי העבודה וגם אחדים משרי הליכוד.

"בתור קצין במילואים, איש לא ילמד אותי על החשיבות במתן העדפה לחיילים משוחררים", אמר בן-אליעזר בישיבת הממשלה. "אבל אסור לעשות זאת על חשבונם של אלו שהמדינה קבעה כי הם זכאים להעדפה מתקנת, כאשר היא לא עושה די בשביל להשיג מטרה זו". הוא הוסיף כי יש לחשוב על ההשלכות של הנושא הן דימויה של ישראל בעולם והן על רגשותיה של האוכלוסיה הערבית בישראל "בשעה שאנו עושים מאמצים רבים כדי לשלבם בשוק העבודה בישראל וכאזרחים שווים במדינה".

שר התמ"ת העביר בסוף השבוע מכתב התנגדות למזכיר הממשלה, על סמך חוות דעת של נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרדו, עו"ד ציונה קניג-יאיר. במסמך כתב בן-אליעזר כי עולה מההצעה חשש לפגיעה באוכלוסיות המוגנות בחוק ובהן נשים, מיעוטים, אתיופים ובעלי מוגבלויות. לדבריו, חוקי מדינת ישראל קבעו 4 אוכלוסיות לנושא של העדפה מתקנת: נשים, מיעוטים, אתיופים ואנשים עם מוגבלות. ההצעה של שר החוץ למעשה קובעת קריטריון/אוכלוסיה נוספת (יוצאי צבא/שירות אזרחי) שיתכן ויעמדו בסתירה לאוכלוסיות שכבר הוגדרו. יש חשש כבד שההעדפות יעמדו זו מול זו וההעדפה המתקנת ע"פ חוק לא תיושם מקום שיש החלטת ממשלה ברוח זו.

בהצעת ההחלטה, קבע, הדברים מנוסחים בצורה עמומה וישנה אי-בהירות לגבי יישום ההעדפה לשרות צבאי, לאומי ואחר, לצד העדפה מתקנת ע"פ חוק. ראוי לציין שההעדפה המתקנת עד עצם היום הזה, לא יושמה כראוי לגבי האוכלוסיות הקבועות בחוק.

"מהפן המעשי והציבורי, השירות האזרחי אומנם קיים, אך לא בצורה שמעניקה אפשרות לכל החפץ בכך ועל כן באופן מעשי אין אלטרנטיבה מציאותית לכל דורש. כמוכן, מסגרות ההתנדבות הקיימות כיום אינן מוסדרות דיים, ולא ברור שאכן מספקות מענה הולם לכל אלו המעוניינים לקחת בהן חלק, כמו סיפוק תנאי מחיה בסיסיים לאלו המשתתפים בהם. ישנן נסיבות, כגון בתקופת משבר כלכלי, שלא כל אחד יוכל לקחת חלק במסגרות של התנדבות.

בנוסף, טען, על-פי רוב הצוערים במשרד החוץ הם גברים יהודים ויש להניח ששירתו בצבא. קיים ספק אם באמת קיים צורך ממשי ביצירת העדפה דווקא למסגרת זו.