כלב נשך כלב - בעליו ישלם פיצוי

צחי ברגר תבע את שמעון סעדי בבית משפט לתביעות קטנות ברמלה, בסכום של 17,305 שקל, לאחר שכלבו ננשך. לדבריו, התקיפה אירעה ביום 2.2.09 בשעות הבוקר והוא היה עד לה. "כשיצאתי לרחוב ראיתי את כלבי שרוע על הרצפה ואת כלבו של הנתבע אוחז בצוואר של כלבי. לאחר מכן, כלבו של הנתבע קפץ מעל הגדר בחזרה לחצר הבית".

ברגר הזעיק למקום וטרינרית שקבעה כי כלבו נמצא בסכנת חיים והוא פינה את הכלב לקבלת טיפול וטרינרי. לטענתו, כלבו נותח ואושפז בבית חולים וטרינרי למשך שבועיים, וכיום סובל מנזקים גופניים ונותר משותק בפניו בצד ימין. ברגר צירף דוח מבית החולים הווטרינרי ועלות טיפולים רפואיים.

בכתב ההגנה טען סעדי כי כלבו קשור תמיד בחצר המוקפת חומה, והוא מקפיד על כך. לדבריו, בבוקר האירוע יצא לעבודה ולאחר מכן ברגר הודיע לו שכלבו היה מעורב בתקיפה. "בשלב מאוחר יותר מצאתי את כלבי מת, ואני סבור שברגר הרעיל אותו". סעדי הוסיף כי הציע לברגר פיצוי בסך של 1,000 שקל כיוון שהם שכנים, אך הוא סירב.

הכלב הנושך הינו "כלב מסוכן"

השופט ד"ר עמי קובו קבע בפסק הדין כי עדותו של ברגר מהימנה והוא מעדיף אותה על פני עדותו של סעדי. "התובע נכח במקום בסמוך לאחר אירוע התקיפה וראה את כלבו של הנתבע מחוץ לחצר כאשר אינו קשור, אוחז בצוואר כלבו שלו. בנוסף הגיליון הרפואי מציין כי הנזקים שנגרמו לכלב התובע הם נזקים עקב נשיכה".

הוא הוסיף כי "הנתבע לעומת זאת העיד כי לא היה בביתו בזמן האירוע וכי יצא בטרם האירוע לעבודה. כן אציין כי לא מצאתי כל מניע שהתובע ייחס שלא כדין את התקיפה לכלבו של הנתבע. בנוסף, התרשמתי מעדויות הצדדים כי אכן כלבו של הנתבע היה מחוץ לחצר ביתו של הנתבע. לטענת הנתבע ביתו מוקף בחומה, כלבו תמיד קשור והוא נהג לבדוק זאת לפני שיצא מביתו. מנגד טען התובע והסתמך בעניין זה על תמונות שהגיש, כי החומה המקיפה את ביתו של הנתבע אינה חומה גבוהה וכי במועד האירוע לא הייתה מעל החומה גדר. כן ציין כי לאחר מועד האירוע, ביום 25.2.09, הוספו עמודי ברזל כהכנה להוספת גדר מעל החומה. כלומר במועד האירוע כפי שעולה מעדות התובע ומהתמונות שצירף בעניין זה הייתה חומה נמוכה סביב בית הנתבע, אולם ניכר כי חומה זו אין בה כדי למנוע את מעבר כלבו של הנתבע מתוך החצר אל מחוצה לה. בכך יש כדי לתמוך בעדותו של התובע".

השופט הדגיש כי כלבו של סעדי הינו "כלב מסוכן" כהגדרתו בתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), תשס"ה-2004 ובסעיף 4 לתקנות נקבע כדלקמן: "בעליו של כלב מסוכן או מחזיקו - (1) יגדר וינעל את החצרים שבהם מוחזק הכלב באופן שימנע מהכלב אפשרות לצאת מהם". לדברי השופט, סעדי הפר הוראה זו, ולא גידר ונעל את החצרים באופן שימנע את אפשרות יציאת הכלב ובכך התרשל.

בסופו של דבר, סעדי חויב לשלם לברגר סך של 7,305 שקל בגין הוצאות רפואיות, בתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש, הפסד ימי עבודה, עלות נסיעות ונזקים גופניים שנגרמו לכלב בסך של 2,500 שקל, וכן הוצאות משפט בסך 350 שקל.