ההצגה "הרומן שלי עם גאיה", בסטודיו ניסן נתיב - תל אביב, בה לכל דמות קוראים בשם האמיתי של השחקן, עשויה מחומרים שנלקחו מחיי הצעירים כיום. מסיבות, בארים, "לתפוס" חתיכות או בני זוג, מוזיקה קצבית ואווירה מלאה הורמונים.
הבחור שמגיע למסיבה כדי ליצור קשר עם נערה שהתאהב בה, ביישן, ומתחבא בחדר האחורי שמשמש כמחסן תלבושות לתיאטרון ("תמונע"?). מדי פעם מתפרצים לחלל האפלולי שלל טיפוסים מגוונים, שמהם אתה למד על מהות החברה הישראלית הצעירה כיום. על הכמיהה ליצור קשר של ממש בקרב הבנות, על המוחצנות או הביישנות של הבנים, על הזהות המינית הלא-מוגדרת עדיין של הבחור הלבוש כטרנסווסטיט [אדם הנוהג ללבוש בגדים האופייניים למין הנשי] ומתעלס עם כולם.
החבורה כולה מורכבת משחקנים מחוננים ומרתקים. ביניהם איתי זבולון כביישן, גאיה שליטא כץ, שמזכירה במראה פניה את שרה פון שוורצה בנעוריה, ובולטת במיוחד בכישרונה הקומי הכובש מגי אזרזר. התפאורה האותנטית עוצבה בידי האמנית והרסטוראטורית מיכל גמזו. כן, הבת-של.
הצגה מבדרת, כובשת, קצבית וחמודה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה