רק רבע מהישראלים חויבו לשלם היטל בצורת

ברשות המים מפרסמים את נתוני הירידה בצריכת מים: מאמצע שנת 2008, שהייתה תקופת השיא בצריכה הביתית, ועד לסוף שנת 2009, נרשמה ירידה ממוצעת של כ-18.5% לנפש. ברשות מייחסים את הירידה להשפעת מסע הפרסום "ישראל מתייבשת" ולהיטל הבצורת, שהגבירו המודעות לחשיבות החיסכון בצריכת מים.

באמצע שנת 2008, הגיעה הצריכה הביתית לנפש לשיא של כ-110 מ"ק לנפש. הצריכה הביתית (והציבורית), היא הצריכה המשמעותית על-פי חלוקה למגזרים ומהווה כ-57% מהצריכה הכוללת של מים שפירים במדינת ישראל שהיא כ-1,200 מיליון מ"ק.

בשנת 2008 הוחלט ברשות המים שיש לעבור לצעדים משמעותיים, על-מנת לרסן את צריכת המים. באמצע שנת 2008 עלה מסע הפרסום "ישראל מתייבשת". ברשות רואים בו את הסיבה העיקרית לכך שתוך פרק זמן קצר של פחות מחצי שנה (עד לסוף 2008), הייתה ירידה דרמטית בצריכת מים, שעמדה בסוף שנת 2008 על 102 מ"ק לנפש. מאמצע שנת 2009, החלו הפרסומים בנוגע להחלת חוק היטל הצריכה העודפת (היטל הבצורת). לדברי הרשות, הפרסומים שקדמו להחלת ההיטל והטלת ההיטל הביאו למצב בו עד בסוף שנת 2009 עמדה הצריכה הממוצעת לנפש על כ-90 מ"ק.

למרות שיותר ממחצית הירידה בצריכת המים מיוחסת להיטל הבצורת, הרי שבפועל 73% מהצרכנים הביתיים כלל לא הגיעו לרמת הצריכה שהוגדרה להטלת המס, ואילו 14% מהצרכנים הגיעו לרמת צריכה בה הוטל עליהם היטל שלא עבר את החיוב החודשי של 100 שקל. למעשה, רוב האזרחים לא נאלצו להתמודד עם הוצאות כספיות נוספות.

היטל הבצורת הוסיף 54 מלש"ח למדינה

היטל הבצורת שהיה בתוקף לתקופה של פחות מחצי שנה, הוסיף לקופת המדינה עד כה כ-54 מיליון שקלים בלבד (תחזית החיוב עומדת על 500-400 מיליון שקל). עיקר השפעתו של ההיטל הייתה בכך שהוא עודד התנהגות אחראית של הציבור, בכל הנוגע לחיסכון במים. ברשות המים חוששים כעת מכך שבעקבות הדיון הציבורי על הקפאת היטל הבצורת, תיבלם מגמת הירידה בצריכת המים.

מקווים לטוב ב-2013

מנהל רשות המים, אורי שני, קורא לציבור להמשיך במגמת החיסכון והצריכה הנבונה של המים, ולא לחזור לרמת צריכה מוגזמת. "התנהגות זו, יחד עם פיתוח מואץ של מפעלי התפלה, ופעילויות נוספות, יביאו אותנו למצב בו נוכל להכריז בתחילת שנת 2013 על הסרת האיום המתמשך של אספקת מים שוטפת לאזרחים", אמר שני.

הירידה בצריכת המים קיימת גם במגזרים נוספים. במגזר החקלאי הצורך כ-36% מהמים השפירים חלה ירידה משמעותית בצריכת המים השפירים עקב קיצוץ משמעותי במכסות המים וקידום הפיתוח של מפעלים להשבת קולחין ומים נחותים. בשנת 2009 קוצצו מכסות המים השפירים לחקלאות ב-100 מיליון מ"ק ביחס לשנה שקדמה לה שגם בה מכסות המים היו נמוכות משמעותית מהכמויות שהוקצו בדרך כלל לצרכנים החקלאיים ובשנת 2010 מקוצצות המכסות ב-20 מיליון מ"ק.

בתגובה לפרסום הנתונים של רשות המים נמסר מתאגידי המים: "פורום מנכ"לי תאגידי המים והביוב בארץ מברך את תושבי המדינה, על שנקטו במשמעות עצמית לנוכח משבר המים בישראל. הצעדים המשותפים שנקטו פורום התאגידים ורשות המים, הביאו תועלת למשק המים הישראלי. יש לשבח את רשות המים, על כך שיחד עם ביטול היטל הבצורת, ידעה לתקצב את מערכת המים באופן כזה, שיהיה בידי התאגידים לפעול בצורה נמרצת, לטיפול בתשתיות הביוב והמים בארץ, הנמצאות במצב חמור ביותר".

נתניה חוסכת

נתונים בולטים בצריכות מים לנפש (רשימת היישובים המלאה תפורסם בקרוב): לפי בדיקה של רשות המים בעיר מודיעין צרכו 93.4 מ"ק לנפש ב-2007 ואילו-77.2 מ"ק לנפש ב-2009, ירידה של כ-17% בצריכת המים לנפש, בעיר אילת צרכו בשנת 2007 כ-284.5 מ"מ לנפש ואילו ב-2009 צרכו 260.4 מ"מ, ירידה של כ-8% בצריכת המים לנפש, (באילת רמת צריכה גובהה של מים ביחס לממוצע ארצי, בשל חישוב צריכת נותני שירותי התיירות בעיר), בעיר ירושלים צרכו 82 מ"ק לנפש ב-2007 וירדו ל-73 מ"ק לנפש ב-2009, ירידה של כ-11% בצריכת המים לנפש ו"השיאנית", העיר שמובילה את הירידה בצריכה, היא העיר נתניה שתושביה ירדו מצריכה של 102.8 מ"ק לנפש ב-2007, ל-82.9 מ" ב-2009, ירידה של למעלה מ-19% בצריכת המים לנפש.