יוזמה בעבודה: למנות יושב-ראש זמני; המועמד החדש-ישן - שמעון פרס

בכירי הנהגת מפלגת העבודה קיימו התייעצויות (יום ב', 5.5.03), על-מנת להחליט כיצד ומתי תבחר העבודה מי יעמוד בראשה.

במפלגה מנסים לקיים הבחירות החדשות במהירות - כבר בחודש יולי, זאת בשל חשש מהתפוררות מוסדותיה, לאור החילופין התכופים בהנהגה. על-כן מתגבשת יוזמה חדשה: לקיים בחירות מהירות, כדי להציל את המפלגה.

מזכ"ל העבודה, ח"כ אופיר פינס, הודיע כי יעשה כל מאמץ על-מנת להביא לבחירתו של יו"ר חדש כבר בחודשים הקרובים. נודע על יוזמה חדשה-ישנה: למנות את שמעון פרס ליושב-ראש זמני, וזאת עד הבחירות לראשות המפלגה.

בפני צמרת המפלגה ניצבות למעשה שלוש אפשרויות: בחירות מהירות ליו"ר חדש, מינוי יו"ר זמני מוותיקי המפלגה (שמו של שמעון פרס נזכר בנושא), או מינוי צוות הנהגה קולקטיבי. 10 מראשי המפלגה הוזכרו כמועמדים לתפקיד היושב ראש.

אחת ההערכות במפלגה היא, כאמור: לשמעון פרס יוצע תפקיד היו"ר הזמני, עד הבחירות הקרובות. זאת מכיוון שפרס יצליח לרכז סביבו קונצנזוס, ויוכל לאחד את המפלגה, מכיוון שלא יתמודד בבחירות בעצמו.

האישים שעשויים להתמודד על ראשות העבודה הם: בנימין בן-אליעזר, חיים רמון, אברהם בורג, דליה איציק, ומתן וילנאי. לא ברור עדיין מי מהם יכריז על התמודדות ממשית.

הערב לא שלל גם שר האוצר לשעבר, אברהם שוחט, את האפשרות שיתמודד. גם מזכ"ל המפלגה אופיר פינס, והשרה לשעבר, דליה איציק, לא פסלו את האפשרות שיתמודדו.

השר לשעבר עו"ד משה שחל אמר (יום ב') בראיון ברשת ב', כי לא יתמודד על ראשות המפלגה. לדבריו, מירוץ נוסף של מועמדים בתוך המפלגה רק יזיק לה.

חבר הכנסת חיים רמון אמר, כי הדבר החשוב ביותר כעת הוא שהמפלגה תקבל החלטות בהסכמה רחבה ולא בהתמודדות.

חבר הכנסת אפרים סנה מסר, כי העבודה צריכה לבחור יושב ראש זמני והנהגה קולקטיבית. סנה הדגיש, כי גם לאחר פרישתו של מצנע, אין פירושו של דבר שהעבודה תחבור לליכוד בממשלת אחדות.

שר המשפטים, טומי לפיד, אמר כי "התפטרותו של מצנע פותחת את הדרך להצטרפותה של מפלגת העבודה לאופוזיציה חילונית רחבה שגם תחתור לשלום וגם תחדש את פני החברה הישראלית. לדבריו, "התמונה המכוערת והמדוייקת שבה תיאר מצנע את הנהגת מפלגת העבודה, די בה בכדי לשים קץ על תפקידה של העבודה כמפלגה השנייה בגודלה במדינה".

שר הבינוי והשיכון, אפי איתם, אמר כי הודעת ההתפטרות היא "סופו הבלתי נמנע של התהליך אותו הוביל, שהרחיק את מפלגת העבודה מלב הציבוריות הישראלית, וששיאה היתה פסילתה של המפד"ל, מפלגה ציונית שורשית כשותפה קואליציונית ערב הקמת ממשלת שרון". איתם הביע תקווה שההנהגה החדשה בעבודה תוביל לעידן של מדיניות "מעודנת ושקולה בעלת אחריות לאומית שתסיר מסדר יומה דעות ורעיונות מסוג זה".

ח"כ שמעון פרס הביע צער על ההתפטרותו של מצנע מראשות העבודה. לדבריו, זהו העיתוי בו מפלגת העבודה חייבת לקיים דיונים רציניים על הדרך הנכונה והטובה ביותר לשיקומה של המפלגה ולחזרתה למקום הראוי לה במדינה.

מזכ"ל מפלגת העבודה, אופיר פינס, אמר כי: "ההתפטרות של מצנע נפלה על המפלגה כרעם ביום בהיר. אני מקווה שהמפלגה תעבור את המשבר ותיבחר מהר ככל אפשר יו"ר חדש. אני כרגע עוסק בסתימת הוואקום וביצירת בחירות חדשות בצורה היעילה ביותר".

מצנע מאשים

עם התפטרותו של יו"ר מפלגת העבודה, עמרם מצנע (יום א'), אמר מצנע, כי הוא בוש בחברי מפלגתו אשר הביאו אותו לידי החלטה זו.
נאומו של מצנע, ראו הקישור:
www.nfc.co.il/BringHtmlDoc.asp?DocId=23342&SubjectId=1

מצנע השתמש בביטויים חריפים נגד חברי מפלגתו כגון: חתרנות, חוסר יושר, חוסר גיבוי, מחנאות פוליטית והרס עצמי. לדבריו, הוא נאלץ שוב ושוב, במשך יום ביומו, מאז נבחר, להוכיח את הלגיטימציה שלו כלפי חברי מפלגתו.

הוא אמר, כי במקום להוביל את המפלגה לקראת יעדיה, דאגו חבריה לאינטרסים האישיים שלהם. הוא ציין עוד, שידע את דרכה של הפוליטיקה וכי צפויים לו מכשולים בדרך, אך לא שיער לעצמו באיזו רמה הדברים אמורים.