המתווך לא הוכיח שהיה הגורם היעיל להתקשרות

אברהם פרל, מתווך דירות, תבע את ג'ק גייקובס, בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, בגין אי-תשלום דמי תיווך.

הנתבע השיב כי ראה פרסום של הדירה במאגר מידע ויצר קשר עם בעלת הבית שלושה ימים לפני שפרל הציג בפניו את אותה דירה.

בעלת הדירה העידה בפני השופט רם וינוגרד, כי תהליך המשא-ומתן וההשכרה נעשה ללא מעורבותו של פרל. לדבריה, הנתבע הודה בפניה שהשתמש במספר הטלפון שצוין בפרסום באינטרנט.

השופט פסק כי דין התביעה להידחות. לדבריו, הנתבע לא התכוון להגיע לדירה עם פרל ולא ידע שהדירה, נשוא המחלוקת, היא אחת מאלה שבכוונת פרל להראות לו. "במצב דברים מעין זה, אף אם בפועל הגיע הנתבע לדירה מלווה על-ידי הנתבע בשעה שונה במעט (או אף שונה במעט מזעיר) מזו בה התעתד להגיע לדירה ממילא, הרי שלא ניתן לראות בהגעה מקרית זו ככזו המשכללת את חוזה התיווך לכדי חוזה המחייב את הנתבע בתשלום".

הוא הדגיש כי מתווך יהיה זכאי לדמי תיווך אם "הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב" - (סעיף 14(3) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996), ולא די בעצם הצגת הנכס בפני הלקוח.

השופט הוסיף כי הפרת חובת תום הלב, החלה על המתקשר בהסכם התיווך כדי למנוע מהמתווך דמי תיווך לאחר קבלת מידע ממנו, עלולה להקים חיוב בתשלומם. "על המתווך להוכיח שהוא מסר את המידע שהוביל לקשירת העסקה, והנתבע ניתק כל קשר ממנו מתוך מגמה לחסוך את דמי התיווך. במקרה דנא מצב הדברים הוא הפוך: הנתבע הוא שיצר את הקשר ה'יעיל' עם בעלת הדירה, והגעתו למקום בלוויית המתווך לא הייתה אלא עניין מקרי, שלא היה בו כדי להועיל לכריתת חוזה השכירות".

השופט חייב את פרל לשלם לנתבע הוצאות בסכום של 400 שקל.