מכון ירושלים לחקר שווקים טוען כי הרפורמה האמורה להציל את רשות השידור לא תפתור את בעיותיה. בנייר עמדה אותו הוא מפרסם, על-סמך סקירה מקפת, מוצע לבטל את אגרת הטלוויזיה ולסגור את הערוץ הראשון, או לחלופין לאפשר לערוץ הראשון לשדר פרסומות, ולפעול על-בסיס כלכלי ולא במימון משלמי המיסים. כן הוא מציע לפתוח את שוק הרדיו לתחנות מסחריות כלל-ארציות ולא רק אזוריות.
"לא רשות השידור זקוקה להגנת הממשלה מפני הציבור, שברובו אינו מעוניין בה, אלא הציבור הוא שזקוק להגנת הממשלה מפני רשות השידור", אמר כותב נייר העמדה, ירדן גזית, מנתח מדיניות במכון.
לדבריו, מה שעושה רשות השידור במצב הנוכחי איננו שידור ציבורי מאחר שהרשות מתנהלת בבזבזנות ובחוסר סדר, משלמת שכר מופרז לעובדיה ואינה מספקת שירות שהציבור מעוניין בו. עוד הוא טוען כי הרשות אף מממנת בכספי ציבור מסע יחסי ציבור שמטרתו לזכות בכספי ציבור נוספים, כל זאת בשעה שהמדינה מממנת שידור ציבורי גם באמצעים אחרים, ומשפיעה בחוזקה על התכנים בערוצים המסחריים באמצעות אסדרה. "תומכי השידור הציבורי טוענים שיש לו תפקיד חשוב בשידור תכנים אשר אינם משודרים בערוצים המסחריים, אך הניסיון בארץ ובחו"ל מלמד שאין ממש בטענותיהם", אמר.
בנייר העמדה נאמר שהציבור העביר ב-2009 באגרות טלוויזיה כ-425 מיליון ש"ח לרשות, למרות שבשעות שיא, הערוץ הטלוויזיוני הציבורי זוכה לפחות מ-5% צפייה. ערוץ 10 משיג אחוזי צפייה כמעט כפולים. בעוד שערוץ 10 מעסיק כ-400 עובדים, רשות השידור מעסיקה כ-1,900 [חשוב להדגיש כי המספר כולל את עובדי הרדיו, ע.י.], כאשר גם בשנים האחרונות של המשבר, מאז 2002, מצבת כוח האדם ברשות עלתה ב-10%.
על-פי המכון, הירידה בשיעורי הצפייה בערוצים הציבוריים היא תופעה בינלאומית הקשורה לתחרות מוגברת ולשינויים טכנולוגיים ולא למדיניות ממשלתית כזו או אחרת. המשבר בישראל נגרם מאותן סיבות אשר גרמו למשברים דומים בחו"ל: קשיחות ביורוקרטית וקשיחות במבנה ההוצאות (85% מהוצאות הטלוויזיה בישראל הן קשוחות), חוסר יכולת להתאים לתנאי השוק, ופוליטיזציה.
הוט ויס השקיעו 268 מיליון בהפקות מקור, ערוץ 1 רק 9
בעבר נטען, שיש לקיים ערוץ טלוויזיה ציבורי משום שיש לספק טלוויזיה לאוכלוסיות חלשות. המכון מציין, שהיום ניתן לקלוט את ערוצים 2 ו-10 מכל מקלט טלוויזיה ואין כבר צורך בערוץ ממשלתי. עוד נטען, שהערוץ אמור לספק תוכניות איכות לעומת ערוצים מסחריים. אולם בפועל הממשלה מחייבת את הוט ויס להקדיש 8% מהכנסותיהן להפקות מקור. בשנת 2008 השקיעו שתיהן ביחד 268 מיליון שקלים בהפקות מקור, בעוד שהערוץ הראשון, המחויב על-פי חוק להקדיש 36% מהכנסותיו להפקות מקור, השקיע בשנת 2008 רק כ-9 מיליון שקלים, כ-2% מתקציב רשות השידור.
המכון מסיק, ש"ייתכן שהערוץ הראשון מסוגל להיות יעיל ורווחי. אולם אין לצפות לשינוי זה, כל עוד הוא נתמך על-ידי משלמי המיסים והאגרות בעל-כרחם. לערוץ ארכיון עשיר, וצוותי הפקה מיומנים, עם כוח אדם מוכשר ושחקנים מוכרים. יתרונות אלה הם משאת נפשם של כל מיזם תקשורתי מתחיל. אולם כל עוד הערוץ והרשות ממומנים מכספים אשר לא מרוויחים ביושר אלא בלחץ ציבורי או פוליטי, התוצאות לא יהיו לטובת הציבור המשלם את המחיר".
כאמור, המכון ממליץ לאפשר לערוץ להתנהל על בסיס עסקי ללא תשלומי חובה ותקציבים ממשלתיים, וכן לגייס תרומות מהציבור כפי שנעשה בחו"ל. תרומות אלה לא יינתנו לערוץ המשדר תוכניות אשר אפשר לראותן בערוצים המסחריים, ואם כן, הערוץ הראשון ייאלץ לשדר תוכניות איכותיות בתחומים שונים.
עוד צוין בנייר העמדה שגם אם רשות השידור תיסגר עדיין יישארו שידורים ציבוריים - בערוץ הכנסת, בטלוויזיה החינוכית ובגלי צה"ל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה