לא העללות

כאשר תקופה כל שהיא מגיעה לסיומה, נהוג לציין את המאורע בדרך מיוחדת, כזו שתיזכר לטובה בעתיד. לכן נראה לי הולם שאת סיום הגל הראשון של תקופת המבחנים שעבר על חיי, טוב לציין בארוחה טובה בסניף החדש של מסעדת 'קינג ג'ורג'' ברחוב מונטיפיורי התל אביבי. למקום הגעתי עם הירושלמי, חברי לספסל העינויים/לימודים (מחקו את המיותר) ומיד שמנו לב שהסניף החדש, שנפתח אך לפני חודש וחצי, שונה מאחיו הראשל"צי והתל אביבי, זה ששוכן ברחוב קינג ג'ורג'.

בהקבלה גסה לסדרה 'רמזור', אפשר לומר שסניף מונטיפיורי הוא הבחור הנשוי, השליו והאחראי שבחבורה, בניגוד לרווק ההולל (סניף קינג ג'ורג') או לבחור עם החברה (הסניף הראשל"צי), זאת תודות לחלל המרווח במקום והאווירה הרגועה. הקונספט של המסעדה הוא משהו שכבר לא מפתיע אותי כלקוח ותיק, אך מעורר התפעלות כל פעם מחדש: התפריט כל כך מגוון שגם אם יגיעו 20 איש, לא יהיה אחד שיטען כי אין לו מה לאכול, וחשוב יותר: המחירים זולים. מאוד זולים, אפילו במונחים הבאר שבעיים אליהם כבר הורגלתי.

את הארוחה פתחנו עם כדורי פירה (10 ₪), אגרול ירקות (10 ₪) וקרפצ'יו בקר (20 ₪), וכדי לעזור לבליעה הזמנו גם לימונדה (10 ₪) לירושלמי וגזוז אננס (10 ₪, ריפיל חופשי) עבורי. בעוד כדורי הפירה והאגרול הירקות היו טובים כמצופה, הקרפצ'יו קצת אכזב. החומץ הבלסמי שהוזלף מעל פיסות הבשר השתלט על הטעם של הבשר והיה לדבר העיקרי שהורגש במנה.

לאחר שבזוטות עסקינן, התקדמנו לדבר האמיתי. הירושלמי, שהגיע במצב רוח הרפתקני, בחר במיקס פירות ים (45 ₪) המורכב מקלמרי, ראשי קלמרי, שרימפס ומולים ברוטב עגבניות, שום ופטרוזיליה, ואילו אני חמדתי לצאן ובחרתי בקבב טלה (45 ₪) עשוי על הגריל, המוגש עם טחינה ביתית, פירה וסלט. מנת הטלה, שכללה חמישה קבבונים, הייתה טובה וטעימה מאוד והיוותה תמורה נאה למחיר וגם הירושלמי נהנה מאוד מפירות הים שלו.

כאן המקום לציין שבכל מה שקשור לאוכל, הירושלמי הינו בור ללא תחתית. בעוד אני בשלבי המשחק האחרונים עם המנה שלי, מנסה למצוא מקום פנוי בבטני לעוד פיסת בשר קטנה, הוא כבר פנה אליי במבט תמים ושאל "עכשיו מה?". התשובה באה בדמות פרגיות על הגריל (45 ₪) עם צ'יפס וסלט, אותן הגדיר כבעלות טעם ביתי בטרם נעלמו עקבותיהן והוכרזו כנהדרות (אהבתם את משחק המילים?). אני, מנגד, החלטתי להתרווח ולהכין את עצמי לקינוח עם קוקטייל מידורי סאוור (30 ₪) שהוכן כהלכה והיה מתקתק וחמצמץ כמו שצריך.

באותה רצינות מדומה שאנו ניגשים למבחנים, ניגשנו גם לתפריט הקינוחים וחיש מהר התוודענו לקרם ברולה (25 ₪) ולונה (25 ₪), קרם שוקולד לבן בטעם אגוזים במילוי דפי סופלה וציפוי שוקולד. טעמו של הלונה היה כתיאורו - טוב מאוד ומתוק מאוד, וכך גם הקרם ברולה שהגיע במנה נכבדה ביותר. לצד הקינוחים שתינו גם שני צ'ייסרים של ברנייגר (15 ₪ לצ'ייסר), הלוא הוא ליקר דבש איכותי שאין לו אף קשר למשקה הנוראי בטעם סירופ שיעול הידוע גם כייגרמייסטר.

את הערב חתמנו עם שני צ'ייסרים של וויסקי ג'וני ווקר בלק לייבל (20 ₪ לצ'ייסר) והגענו למסקנה, בתור כלכלני העתיד של מדינת ישראל, שלא משנה מי אתה - בליין שמחפש למלא את קיבתו לאחר בילוי או סתם ציפור לילה רעבה - קינג ג'ורג' זו עסקה טעימה ומשתלמת ביותר.