ההשקעה בשיפוץ "החורבה" - 43 מיליון שקל

ההשקעה בשיפוץ בית הכנסת "החורבה" בעיר העתיקה בירושלים, שייחנך מחר (יום ב', 15.3.10) מגיעה ל-43 מיליון שקל. חלק מההשקעה מומן מתקציב ממשלתי, וחלק מתרומות של אנשי העסקים ואדים רבינוביץ ואיגור קולומויסקי, שניהם מרוסיה. המודעה הרשמית על חנוכת בית הכנסת מציינת את שניהם כאורחי הכבוד בטקס.

היום אמורה להתקיים במקום הכנסת ספר-תורה. במשטרה ערוכים לאפשרות שערביי ירושלים ישובו וינסו להבעיר את השטח כדי ליצור עימות סביב חנוכת בית הכנסת "החורבה".

כמקובל בישראל, חרגה ההשקעה בפועל בהרבה מהתכנון המקורי. על-פי התוכנית המקורית, שהממשלה אישרה לפני 8 שנים, אמורה הייתה ההשקעה להגיע ל-28 מיליון שקל – 24 מיליון שקל מימון ממשלתי, שהתחלק בין כמה משרדים, ו-4 מיליון שקל במימון של החברה לפיתוח הרובע היהודי. הבינוי-מחדש גם התעכב בשל עיכובים, כמקובל, באישור התב"ע.

הצורך בקבלת התרומות מהנדבנים מחו"ל התעורר הן בשל העובדה שההשקעה חריגה מתקציב ב-15 מיליון שקל, והן משום שלא כל משרדי הממשלה אכן העבירו את הסכומים שהתחייבו בהם. בין המסייעים בקידום הבנייה והמימון היו השר-לשעבר נתן שרנסקי ויזם הנדל"ן מתי דן.

ממשלת אולמרט אישרה בשעתה את העברת בית כנסת "החורבה" לידי הקרן למורשת הכותל. השליטה בבית הכנסת עמדה במוקד מאבק בין מנהיגי הציבור החרדי-אשכנזי לציונות הדתית. הרב שמחה הכהן קוק מונה במחטף של החרדים לרב בית הכנסת. מינויו נועד לחסום את הציונות הדתית מלהשתלט על המקום.

ביום שלישי ייערכו תפילות לציון ראש חודש ניסן בכותל המערבי. "אלה מועדים שקוראים בדרך כלל לעלייה להר הבית ולאירועים סביב העיר העתיקה", הסביר ניצב אהרן פרנקו בתום תפילות יום השישי שהסתיימו בהתפרעויות ספורדיות, "יש לא מעט התבטאויות ומידע מודיעיני אשר מצביעים על כך שהימים הבאים יהיו רגישים".

מפקד המחוז החליט להגביל גם היום את גיל כניסת המתפללים המוסלמים להר הבית, ורק נשים ובעלי תעודות זהות כחולות מגיל 50 ומעלה יורשו להיכנס. כניסת מבקרים להר הבית תיאסר. אמש הוחלט כי הסגר שהטיל שר הביטחון אהוד ברק על יהודה ושומרון בלילה שבין חמישי לשישי ימשך עד יום שלישי בחצות.

בית הכנסת החורבה השלישית. נהרס ב-1720 לאחר שיהודי ירושלין היו חייבים כסף לערביי המקום לא הצליחו לשלם חובם. המקום נחרב ונשרף על 40 ספרי התורה שבו. 1948 מלחמת השחרור הירדנים פוצצו את המבנה כדי לחסל את תקוות היהודים לשוב לירושלים.

מהו בית כנסת החורבה?

בית הכנסת "החורבה" הוקם בשלהי שנת 1700, לאחר שבמקום התיישבה חבורת עולים מאירופה, בהנהגת רבי יהודה חסיד. ב-27 באוקטובר 1721 שרפו ערבים את בית הכנסת והחצר. כמעט 100 שנה לאחר החורבן הראשון, הצליחו עסקנים המשתייכים לעליית תלמידי בית הכנסת הגר"א להשיג רשיונות לביטול החובות הישנים ולחידוש הבניין, שנחנך מחדש ב-1864. חידוש בית הכנסת הוגדר באותה תקופה כ"סימן לתחילת הגאולה".

מאז הקמתה, הפכה "החורבה" - או בשמה המלא: "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" – לבית הכנסת הגדול, המפואר והחשוב בישראל, ולמרכז החיים ברובע. בהיכל בית הכנסת הוכתרו רבניה האשכנזים של ירושלים וישראל. ציון היסטורי נוסף: בתפילה חגיגית הופקד בבית הכנסת דגל הגדודים העבריים שנלחמו במלחמת העולם השנייה.

יומיים לאחר שנפל הרובע במאי 1948, פוצצו הירדנים את בית הכנסת, ו"החורבה" הפכה לגל חורבות בפעם השנייה. מששוקם הרובע החליטו המתכננים שלא להתמודד עם הסימנים ההיסטוריים וסמלי הרובע שחרבו. בתי הכנסת נוקו ומה שנותר שוחזר כמתחם ארכיאולוגי.

החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי החליטה להחזיר עטרה ליושנה ולשחזר את בית הכנסת. נכון להיום נמצא הפרויקט בשלבי בנייה, בעקבות החלטת ממשלה משנת 2002. באפריל 2008 הונחה אבן הפינה למקום בפעם השלישית, כאשר 12 אבנים המסמלות את 12 השבטים הונחו בטקס חגיגי על כיפת החורבה, הודות לתרומה בסך 15 מיליון דולר של התורם ואדים רבינוביץ'.