הציבור מאמין: ישראל לא משקיעה מספיק במחקר

חוקר באוניברסיטה הוא המקצוע השני היוקרתי ביותר מבין המקצועות, אחרי רופא. כך עולה מסקר שיזמה האוניברסיטה העברית לרגל יום המדע הלאומי. הסקר, שבדק את עמדות הציבור כלפי מדע וכלפי מדענים, מצא כי רוב הציבור סבור שיש להשקיע משאבים נוספים במדע ובמחקר. הסקר מצא גם כי 58% מהנשאלים ידעו לציין נכון לפחות אחד מהמדענים הישראלים שזכו בפרס נובל.

מקצוע חוקר, כפי שעולה מן הסקר, נתפס יוקרתי יותר מאיש עסקים, מרואה חשבון, מעורך דין ומאיש צבא. ארבעת המקצועות הכי פחות יוקרתיים היו בנקאי, חבר כנסת, איש תקשורת ואיש דת.

בתשובה לשאלה באיזה מקצוע היית מעוניין שילדך יעסוק בו כשיהיה גדול, ענו 16% מהמשיבים (שיש להם ילדים) כי היו מעוניינים שילדם יהיה חוקר באוניברסיטה. במקום הראשון (19%) דורג מקצוע הרופא.

קרוב ל-60% מהמשיבים ציינו כי מדע ומחקר משמשים עבורם כמקור לגאווה לאומית.

65% בחרו בטכנולוגיה עילית (היי-טק) כתחום המהווה עבורם מקור לגאווה לאומית ו-62% בחרו בתחום הרפואה. תחומים אלו נחשבו כמקור לגאווה לאומית יותר מביטחון (57%), ספורט (22%), אמנות (17%), חינוך (11%) וממשל (2%).

כ-50% מהמשיבים סברו כי מדינת ישראל אינה משקיעה מספיק משאבים במחקר ובמדע או שאינה משקיעה בכלל, ובתשובה לשאלה מהי לדעתך הסיבה העיקרית לבריחת מוחות, סברו 41% מהמשתתפים כי הסיבה היא שכר נמוך באקדמיה בישראל לעומת השכר שמוצע בחו"ל.

משאלה שבדקה את מידת ההיכרות של הציבור הרחב עם זוכי פרס נובל למדע, עולה כי 58% מהנשאלים ידעו לציין נכון לפחות אחד מזוכי פרס נובל למדע מישראל. זאת לעומת כ-65% שידעו לציין נכון לפחות שם אחד של משתתפי "האח הגדול".

מבין בעלי השכלה תיכונית ומטה, 50% ידעו לציין נכון לפחות שם אחד של זוכה פרס נובל, לעומת 75% מקבוצה זו שידעו לציין נכון לפחות שם אחד ממשתתפי התוכנית "האח הגדול".

"תשתית מדעית פחותה בישראל לעומת זו המוצעת בחו"ל"

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן-ששון, אמר היום כי ממצאי הסקר מראים על כך שהציבור הרחב יודע להעריך את חשיבות המדע לחברה. "הממצאים מעוררים תקווה שאוזני קובעי המדיניות תהיינה כרויות לקביעת סדר עדיפויות לאומי כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסקר".

לדברי פרופ' בן-ששון, "תפיסת הציבור את תחום המדע הוא מסר מרנין ליום המדע הלאומי - הן עבור האוניברסיטה העברית והן עבור תחום ההשכלה הגבוהה בישראל. עם זאת, יש לציין כי בניגוד לתפיסה שעלתה בסקר לפיה בריחת המוחות נובעת ממניעים כלכליים, הסיבה האמיתית היא תשתית מדעית פחותה בישראל לעומת זו המוצעת בחו"ל".