בגיל 13 רצח חתולים; בגיל 18 תכנן לרצוח בן אדם

המקרה הבא מזעזע את אמות הסיפים: הנאשם, פלוני, יליד 1991 (ביצע את המעשים בהיותו קטין), הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירות של ניסיון לקשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סכין למטרה לא כשרה והתעללות בבעלי-חיים.

"גם את האנשים אפשר לזרוק לפח"

לבית משפט השלום בפתח-תקווה הוצג הסדר טיעון במסגרתו עתרו המדינה וב"כ הנאשם להשית עליו 21 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וצו פיקוח על-ידי שירות המבחן למשך שנה לאחר השחרור בכפוף לעמדת שירות המבחן. בנוסף, המדינה עתרה להטיל עליו קנס כספי.

השופטת ליה לבאון קבעה כי מחוות-הדעת של המרכז הרפואי לבריאות הנפש, עולה שרמת מסוכנות הנאשם גבוהה מאוד בהקשר להתלהבותו מלקיחת חיים של יצור חי, והומלץ שיהיה בפיקוח לאחר שחרורו.

לפי חוות-הדעת, לנאשם הפרעת אישיות קשה, עם מאפיינים סדיסטיים. בגיל 15 אושפז בבית החולים הפסיכיאטרי "גהה" לאחר התפרצות אלימה כלפי אמו, מעצר וניסיון אובדני בבליעת כדורים. הוא אובחן כסובל ממצב דיכאוני וטופל בהתאם, אך מאז שחרורו לא היה במעקב או בטיפול פסיכיאטרי. הנאשם עלה ארצה מאוקראינה בגיל 5. מגיל ילדות בלטו הפרעות בהתנהגותו, נטייה להתנהגות אימפולסיבית ותוקפנית, קושי בלימודים וחוסר הסתגלות למסגרות חינוכיות. מגיל ההתבגרות החל לצרוך סמים, להריח דבק וגז מזגנים ולשתות אלכוהול בכמויות מופרזות. נפלט מהלימודים בגיל 16 ומעולם לא עבד בצורה מסודרת. כיום בן 19, רווק, חסר מקצוע ואינו עובד, גר עם הוריו הגרושים. בשנים האחרונות מבלה מרבית הזמן בביתו, מנותק מחברים ומשוטט באתרי אינטרנט בעלי תכנים אלימים ואכזריים.

הנאשם סיפר כי מילדות החל להמית בעלי-חיים ובשנה האחרונה חש צורך להרוג בן אדם, והתמודד עם הרצון הזה באמצעות המתת חתולים על בסיס יומי. "גם את האנשים אפשר לזרוק לפח, רק אותם צריך לחתוך לחתכים ולזרוק אותם לפחים שונים. בשביל שלא יהיו הרבה חלקים כי יראו את זה... עדיף לתת להם לשתות וודקה... ככה יהיה קל להרוג אותם". על עצמו העיד שהוא "שטן" ו"שד מהגיהנום".

"יאללה, בוא נדקור את הזקן הזה"

מכתב האישום עלה כי בין השנים 2009-2008 נהג הנאשם לתפוס חתולים ברחוב, לדקור אותם בסכין או לחנוק אותם. לאחר מכן נהג להשליך את פגר החתול לפח אשפה סמוך. כך עשה גם בין השנים 2008-2004.

ביום 19.2.09 פגש הנאשם ברחוב את מ., מכרו משכבר הימים, ובעוד השניים משוחחים, סיפר הנאשם למ. שהוא רוצח חתולים מגיל צעיר ובחודשיים האחרונים הרג יותר מ-20 חתולי רחוב והשליכם לפח האשפה, אך אין לו סיפוק כבעבר והוא רוצה לעבור לבני אדם. באותה שעה עבר ליד הנאשם ומ. אדם מבוגר שהוליך כלב. הנאשם הוציא מכיסו סכין והציע למ. שידקרו אותו, אך מ. דחה את הצעתו.

בהמשך הציע הנאשם למ. לרצוח ביחד מישהו. מ. אמר לנאשם שישכח מזה, אך הנאשם ניסה לשכנעו בהסבירו למ. שהוא לא חייב לרצוח, ודי שיחזיק את הקורבן והנאשם ירצח אותו. הנאשם חזר ותיאר מספר פעמים את ההנאה הטמונה ברצח וכמה הוא משתוקק להרגיש איך זה לרצוח בן אדם. במעשיו ניסה לקשור קשר עם מ. לגרום למותו של אדם; החזיק סכין מחוץ לתחום ביתו שלא למטרה כשרה והתעלל בחיה בדרך שהביאה למותה.

"רצח מעל 20 חתולים בתוך כחודשיים"

בגזר הדין כתבה השופטת: "שקלתי לחומרה את טיב העבירות וחומרתן, את ריבוין ואת האלימות והאכזריות המגולמות בהן, המתבטאת ברציחת עשרות חתולים בדם קר בחניקה בידיים חשופות ובדקירות בסכין; את הזמן הממושך - כ-5 שנים - שבו בוצעו המעשים, בשנים 2009-2008 לפי החלק העובדתי של כתב האישום, ובשנים 2008-2004 על-פי החלק הכללי בו; את הקצב הרצחני שבו בוצעו המעשים - לדבריו רצח מעל עשרים חתולים בתוך כחודשיים; את הזלזול המוחלט שהפגין בערך המוגן של החיים -חיי בעלי חיים; חומרה יתרה בניסיון לקשור קשר לרציחה סתמית של אדם בדם קר לשם שאיבת הנאה מעצם נטילת חייו;

"עוד נשקלו לחומרה המסוכנות הגבוהה הטמונה בנאשם; אבחון ההפרעה האישיותית הסדיסטית, בלא מחלת נפש במובן המשפטי העולה מחוות-הדעת הפסיכיאטרית; עברו הפלילי של הנאשם שכבר הסתבך בעבירת אלימות ונשפט להתחייבות ללא הרשעה; אי לקיחת האחריות המלאה על מעשיו ואי הבעת חרטה כנה ומלאה מצדו, מלבד דבריו בדיון כי 'אני מאוד מצטער על מעשי ואין לי עוד מה להגיד'; חוסר שיתוף הפעולה שלו בעבר עם הגורמים הטיפוליים; והימנעות שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית בעניינו".

השופטת קיבלה את ההסדר והטילה על הנאשם 21 חודשי מאסר בפועל. מהמאסר ינוכו ימי מעצרו החל מיום 23.2.09 כולל; בתקופת המאסר יהיה בהשגחה לפי נהלי שב"ס; מוטלים 12 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירת אלימות והעבירות בהן הורשע; מוטל צו פיקוח של שירות המבחן בהסכמתו למשך שנה מיום שחרורו; בנוסף, מוטל קנס כספי בסך של 1,000 שקל שיופקד לטובת הקרן למען בעלי-חיים שהוקמה לפי סעיף 14 לחוק צער בעלי חיים, או 10 ימי מאסר תחתיו; הקנס ישולם בתוך 90 ימים ממועד שחרורו ממאסר.