מדענים בריטים מאמינים, כי המדענים הגאונים אלברט איינשטיין ואייזק ניוטון, סבלו מסינדרום 'אספרגר' (Asperger syndrome) - צורה של אוטיזם - הפרעת התפתחות המתבטאת באי קשר עם הסביבה.
מצב זה אובחן לראשונה ב-1944 על-ידי האנס אספרגר, פיזיקאי תושב וינה, כהפרעה הגורמת לחוסר תפקוד בחברה, ליקויי תקשורת והתמדה אובססיבית לדבר מה. עם זאת, הסינדרום אינו פוגע בכושר למידה או תבונה ואנשים רבים שנמצאו כבעלי הסינדרום היו כשרונים ובעלי מיומנות גבוהה.
המדענים הבריטים טוענים, כי אפשרי הדבר לערוך דיאגנוזה גם על אנשים שהלכו לעולמם. בתוך כך, שמעון בארון-כהן מאוניברסיטת 'קמברידג'' ואיאן ג'יימס מאוניברסיטת 'אוקספורד', בחנו את מבנה האישיות של איינשטיין וניוטון, כדי לראות האם השניים היו בעלי סינדרום AS.
על-פי חלק מממצאי המחקר שפורסמו במגאזין בבריטניה עולה, כי איינשטיין היה אדם בודד. עוד כשהיה ילד, כך מסר בארון-כהן, היה נוהג לחזור על משפטים בצורה אובססיבית. עם זאת, לאיינשטיין היו מכרים רבים ועימם שוחח הרבה בנושאים שנגעו לסדר היום. למרות זאת חושד בארון-כהן שגם איינשטיין נשא סינדרום AS.
"ניוטון הוא מקרה מעניין. הוא בקושי דיבר והיה מתרכז כל כך בעבודתו עד שלעיתים שכח לאכול. יתכן שהיה אדיש ופשרני מאד או שהיה רגזן עם מעט מאד חברים" כך אמר אחד המדענים. עוד מדבריו: "תשוקה, התאהבות ועמידה על הצדק הן תכונות מושלמות של סינדרום ה-Asperger. הדבר העיקרי שאנשים אלו מתקשים לעשות, הוא לנהל שיחות קטנות, שטחיות".
עם זאת, גלן אליוט, פסיכיאטר באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו אמר, שאנשים גאונים יכולים לא להשתלב מבחינה חברתית. הם נוטים להיות לא סבלנים לאנשים אחרים בלי קשר להיותם סובלים מאוטיזם מסוים. "חוסר סבלנות עם איטיות שכלית איטלקטואלית (לכמה), נרקסיזם ותשוקה למשימה אחת בחייך - יכולים להיות השילוב לעיצוב האדם האינדיבדואל הבודד", כך לדבריו.
בארון-כהן ציין, כי הוא מקווה שממצאי המחקר ישפרו ויעשירו את מידת ההבנה על סינדרום האספרגר ויעשו את החיים קלים יותר לאנשים הסובלים ממצב זה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה