הממשלה אישרה: תקציב דו-שנתי גם בשנתיים הבאות

ממשלת ישראל אישרה (יום ה', 4.3.10) את הצעתו של שר האוצר, יובל שטייניץ, לפיה המדינה תתנהל בתקציב דו-שנתי גם בשנים 2012-2011. זאת, במסגרת הוראת שעה זמנית. 16 שרים תמכו בהצעה ללא מתנגדים. שישה שרים נמנעו, בהם כל שרי מפלגת העבודה והשר דן מרידור מהליכוד. בהתאם להוראת השעה הזמנית, קונספט התקציב הדו-שנתי ייבחן שוב באמצע שנת 2012.

בנוסף, אישרה הממשלה כן פה אחד את הצעת שר האוצר להנהגת כלל פיסקלי חדש, שיקבע את שיעור הגידול בהוצאותיה של הממשלה. על-פי הכלל החדש, הגידול בהוצאה התקציבית יותנה בהקטנת היחס בין החוב הממשלתי לתוצר ויחושב מדי שנה על-פי שלושה משתנים כלכליים: הגידול הממוצע בצמיחה בעשר השנים האחרונות, יעד הממשלה ליחס חוב-תוצר (העומד על 60%), בהתאם לאמנת מסטריכט, ויחס חוב-התוצר של ישראל בפועל, העומד כיום על 80%.

בהתאם להצעה זו, תקציב כל אחת מהשנתיים הבאות יגדל ב-2.6% ולא ב-1.7% כפי שהיה נהוג עד כה.

במסגרת המדיניות הכלכלית, נקבע כי הממשלה תמשיך לשמור על כללים פיסקליים קבועים לאור תרומתה הרבה של המשמעת הפיסקלית ליציבות המשק.

יודגש כי זו הפעם הראשונה שהכללים הפיסיקליים מוגשים לממשלה ולכנסת בשלב כה מוקדם ובמנותק מחוק התקציב וחוק ההסדרים. שתי ההצעות - הנהגת תקציב-דו שנתי והכלל הפיסקלי החדש הקובע את יעד ההוצאה הציבורית - יונחו על שולחן הכנסת לאחר אישורן בוועדת השרים לענייני חקיקה.

"התקציב הדו-שנתי ישמור על יציבות המשק ויתרום להגדלת הצמיחה"

שר האוצר, יובל שטייניץ, ברך על אישור הצעותיו בממשלה ואמר: "אני שמח שהממשלה הכירה בחשיבות התקציב הדו-שנתי. זהו כלי עבודה מרכזי שיאפשר לממשלה הצגת תוכנית ארוכת טווח, ישמור על יציבות המשק ויתרום להגדלת הצמיחה. בנוסף, לאחר שנים בהן הגידול בהוצאות הממשלה לא השתנה, אישרנו היום כלל פיסאלי חדש שיאפשר איזון נכון בין הגדלת התשתיות והשירותים הציבוריים לבין צמיחת המשק. כלל זה יבטיח את השמירה על משמעת פיסקאלית ברורה ויסייע במשימתנו להפחתת החוב הלאומי של ישראל".

זהו התקציב הדו-שנתי השני שמאשרת הממשלה, לאחר ששר האוצר הנהיג תקציב דו-שנתי לראשונה עבור השנים 2010-2009, כחלק מהתמודדות הממשלה עם השפעותיו של המשבר בכלכלה העולמית ונוכח העובדה שבזמנו תקציב 2009 לא אושר בכנסת, ובאותה שנה גם התקיימה מערכת בחירות בישראל, כך שהיה כמעט בלתי אפשרי להעביר תקציב רק לשנה אחת ומיד אחר-כך להתחיל לדון בתקציב ל-2010. מאז זכה התקציב הדו-שנתי לתשבוחות בינלאומיות של קרן המטבע הבינלאומית וגם של ארגון ה-OECD.

קדימה: "תקציב לשנתיים בעידן של חוסר יציבות כלכלית מתבסס על הנחות מאקרו-כלכליות מופרכות בעליל"

בנק ישראל והנגיד סטנלי פישר אומנם הודיעו כי הם תומכים בהחלטה, אולם לא כל הגורמים במשק חשבו שהיא נכונה, כשרובם הביעו טענה לפיה התקציב הדו-שנתי היה החלטה נכונה בשעתה לאור המשבר הכלכלי, אולם איננו דבר נכון לעשותו דרך קבע. בדעה זו תומך למשל יו"ר ההסתדרות, עפר עיני, שהביע היום התנגדות ליישום תקציב דו-שנתי.

גם במפלגת קדימה הביעו מחאה נגד התקציב הדו-שנתי: "נתניהו מוכר את כלכלת ישראל למען הישרדותו הפוליטית. מדובר באחד המהלכים המוטעים והאנטי-דמוקרטיים שנראו כאן, אשר מרוקן את הכנסת מתוכנה. נתניהו מנסה להסתיר מהציבור את האמת שגם הוא מכיר אותה ואת קביעת ה-OECD כי תקציב דו-שנתי אינו נכון ולא יעיל. ביבי יודע את האמת ולמען עצמו מפר אותה. הדבר היחיד שמגוחך יותר מהתקציב הזה הוא התעקשותם של שרי העבודה לרסק כל שריד של עמוד שדרה שנותר להם ולזרוק לפח את כל מה שנותר מהבטחותיהם".

שר האוצר לשעבר, ח"כ רוני בר-און, הוסיף כי "תקציב לשנתיים בעידן של חוסר יציבות כלכלית מתבסס על הנחות מאקרו-כלכליות מופרכות בעליל. הממשלה מאחזת את עיני הציבור באמירתה כי ה- OECD תומך בתקציב דו שנתי וזאת למרות אמירה ברורה בדוח ה- OECD שמעבר קבוע לתקציב דו-שנתי כנראה לא יעבוד בטווח הארוך. גם גאוותם של ראש-הממשלה ושר האוצר על כך שמדובר ב'פטנט עולמי' ובתקדים היסטורי אין לה על מה לסמוך. לאף מדינה בעולם המערבי והדמוקרטי אין תקציב דו-שנתי".

בר-און הוסיף כי "התכלית היחידה של התקציב הדו-שנתי היא קניית שקט פוליטי תוך התעלמות מהנזק העצום לדמוקרטיה הישראלית. הדיון בתקציב אחת לשנתיים מרוקן את הכנסת מתוכנה ולא מאפשר לנבחרי הציבור להתערב בקביעת סדרי העדיפויות הלאומיים ולתקן עיוותים חברתיים בזמן אמת."