דוח מבקר המדינה: חריגות בהפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים

ב-11 בתי החולים הכלליים המופעלים בידי משרד הבריאות וב-8 בתי חולים הכלליים של שירותי בריאות כללית מופעלים מאות חדרי ניתוח.

בין בחודשים מרס-אוקטובר 2002 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בשני מרכזים רפואיים: במרכז הרפואי הממשלתי "אסף הרופא" בצריפין, אשר פועלים בו 19 חדרי ניתוח, ובמרכז הרפואי "קפלן" ברחובות - שהכללית היא הבעלים והמפעילה שלו, ובו פועלים 13 חדרי ניתוח. יצוין, כי שני המרכזים הרפואיים סמוכים זה לזה.

מביקורת של מבקר המדינה עולה, כי משרד הבריאות אינו מרכז מידע בדבר מספר הממתינים לניתוחים ומשך ההמתנה, אף לא לגבי בתי החולים שהוא מפעיל. בשל היעדר מידע זה, אין משרד הבריאות יכול ליצור כלים לייעול תהליך ההפניה והוויסות של החולים למחלקות השונות העוסקות בניתוחים בכל אזור, כדי שלא ייוותר בבית חולים אחד תור ארוך לניתוח מסוג מסוים, בשעה שבבית חולים סמוך לו יש תור קצר לאותו סוג של ניתוח.

לדעת מבקר המדינה, היות שמשרד הבריאות אחראי לבריאות הציבור, עליו לדאוג ליצירת מאגר מידע בתחום זה - זאת כדי לאפשר לרופאים הכלליים ולמומחים שבמרפאות הקהילה של כל קופות החולים ולציבור, לקבל החלטות בענין הפניית חולים לבתי החולים השונים, במסגרת הסדרי הבחירה בין נותני שירותים שקבעו קופות החולים.

משרד הבריאות לא קבע אמות מידה בדבר משך ההמתנה המרבי לכל סוג של ניתוח מתוכנן. אמות מידה בתחום זה נחוצות, בין השאר, כדי לשמש למחלקות המנתחות, להנהלות של חדרי הניתוח ושל בתי החולים הכלליים ולמשרד עצמו כלי מדידה לצורך בקרה וייעול העבודה בחדרי הניתוח.

פעילות חדרי הניתוח דורשת בקרה ניהולית לשם השגת התפוקה הראויה בהם. מביקורת מבקר המדינה עולה, כי הנהלת אסף הרופא אינה מקבלת כל דוח בנוגע לניצול תשעת חדרי הניתוח העיקריים וכי המשרד לא קבע תקן לניצול חדרי הניתוח, בין השאר לצורך בקרה והשוואה בין המחלקות ובין בתי חולים. בנוסף, למשרד אין נתונים אודות ניצול חדרי הניתוח בכלל ובבתי החולים שהוא מפעיל בפרט, והוא אינו עושה כל בקרה ופיקוח על-כך.

מדוח מבקר המדינה נמצא, כי בתי החולים הממשלתיים לא מינו אחראי בנושא קביעת תורים לניתוחים מתוכננים, שאינם דחופים ואף לא קבעו נהלים בעניין זה. כאשר על-פי הוראות המשרד, כל מנהלי בתי החולים הכלליים הממשלתיים מחויבים למנות אחראי לנושא של קביעת תורים לניתוחים. התורים לניתוחים מתוכננים נקבעים, בדרך כלל, בידי מנהלי המחלקות והיחידות המנתחות, או בידי רופאים מטעמם, ואין כל בקרה שוטפת על-כך.

ברשימות הממתינים לניתוחים המנוהלות במחלקות וביחידות המנתחות, רשומים מספר חולים שנרשמו לאותו ניתוח בשני בתי חולים או יותר, וכן חולים אשר וויתרו על תורם לניתוח ולא הודיעו על-כך לבית החולים. כך שהרשימות היו "מנופחות" לכאורה, ולכן המידע שנמסר על פיהן על היקף התורים - למשרד מבקר המדינה, להנהלות המרכזים הרפואיים, לרופאים שבמרפאות בקהילה ולכל העומדים לפני ניתוח - היה שגוי.

בבית החולים אסף הרופא נרשמו בשנים האחרונות ביטולים של ניתוחים, אשר התבטלו שלא ביוזמת החולה, בשיעורים שהגיעו אף ל-10% ויותר ממספר הניתוחים שתוכננו.

מהדוח עולה, כי ישנם חולים אשר נדבקים בזיהומים בעת שהותם בבתי החולים. מאז אוגוסט 1999, בו הגיש המרכז הלאומי לבקרת מחלות דוח לגבי הנדבקים בזיהומים, לא הגיע אף מידע עדכני בנושא זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לאסוף בתדירות גבוהה יותר מידע בנושא.

בחודש אוקטובר 2001 התבצעו באסף הרופא 15 ניתוחים בשבוע אחד במסגרת "קרן מחקרים רפואיים, פיתוח תשתית ושירותי בריאות". נמצא, שאחד מהניתוחים שמתוכנן, נעשה בשעות העבודה הרגילות של בית החולים - דבר המנוגד להסכם בינה לבין אסף הרופא.

באסף הרופא נמצאו ליקויים בתחום הבקרה על צריכת סמים מסוכנים בחדרי הניתוח.

הנהלת אסף הרופא אינה מקבלת דוחות שבועיים על ביצוע ניתוחים בתשעה מחדרי הניתוח העיקריים, המפרטים את סוגי הניתוחים, משך הזמן, נטו, של כל ניתוח ושיעור הניצול של כל חדר.

עם המעבר לשימוש חד-פעמי במוצרים מתכלים רבים בחדרי הניתוח ישנו מחסור במקום לאחסונם במערכת. בשל היעדר מקום, מונחים קופסאות וארגזים על מדפים בפרוזדורים, בפינות, במערבים ועל הרצפה - דבר שיכול לפגוע ברמת הסטריליות במערכת חדרי הניתוח.

מבקר המדינה ביקש מהקרן להמציא לו הסכם שחתמה עם בית החולים הפרטי, אולם, היא לא מצאה אותו. בנובמבר 2002 המציאה הקרן למשרד מבקר המדינה טיוטת הסכם חדש בינה לבין בית החולים הפרטי.