מבקר המדינה קובע: נמצאו חריגות משמעותיות בדיור הממשלתי לבכירים לשעבר

מינהל נכסי הדיור הממשלתי אחראי בין היתר להקצאת דיור למשרדי ממשלה בהליך שכירות, רכישה או בינוי. דוח מבקר המדינה חושף, כי בשנת 2001 שילמו משרדי הממשלה ליזמים ומשכירי הדיור, דמי שכירות בסכום של 285 מיליון ש"ח. משרדי הממשלה הממוקמים במבנים שבבעלות המשלה העבירו באותה שנה לחשב הכללי דמי שימוש בסכום של 173 מיליון ש"ח.

לפי הוראות תקנון הכספים ומשק לבקשה להקצאת דיור יש לצרף פרוגרמה מפורטת. בבדיקה של עשר פרוגרמות נמצא, כי הן לא הוכנו המתכונת אחידה, וכי גם במקרים שבהם נדרשה תוספת גדולה של שטח, לא הובאו הסברים ונימוקים לתוספת זו. יתר על כן, לעיתים השטח שהוקצה בפועל ליחידה ממשלתית פלונית היה גדול יותר מהשטח שנדרש בפרוגרמה.

כך למשל, בתחילת שנת 2002 היו שתי לשכות שנשכרו בעבור נשיאים לשעבר. האחת בשטח של 113 מ"ר, והאחרת בשטח של 235 מ"ר. ארבע לשכות שנשכרו בעבור ראשי ממשלה לשעבר, ששטחן נע בין 170 מ"ר ל-250 מ"ר. בכללים שהכינו משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה במהלך 2001 ו-2001 נקבע, כי נשיאים וראשי ממשלה לשעבר זכאים ללשכה בשטח כולל של עד 150 מ"ר.

בתקציב הרגיל של משרדי הממשלה, נכללת רק הרשאה להוצאה שוטפת בגין דמי השכירות שמשלמים המשרדים בשנה מסוימת. משרד האוצר אינו כולל בסעיפי ההוצאה של המשרדים הרשאה להתחייב הסכום הכולל של ההתקשרות בגין עסקות שכירות, על אף שמדובר בהתקשרויות לטווח ארוך, ואף כי הדבר נדרש לפי חוק יסודות התקציב, 1985.

דוח מבקר המדינה מצא כי המינהל לא קבע הנחיות כתובות בדבר הנתון הקובע של מספר העובדים שלפיו תוכן הפרוגרמות. הנתון צריך לכלול גם התייחסות לגבי עובדים ארעיים ועובדים שמעוסקים באמצעות חברות כוח אדם.

כמו כן, קובע מבקר המדינה כי על המינהל לקבע הנחיות לדיווח על השטחים שהוקצו בפועל ליחידות הממשלתיות. בהיעדר נתונים אלו, לא ניתן לעמוד על הסיבות להפרשים שנוצרו, ואם אין בשטחים שהוקצו בפועל לכל יחידה הטיה של ממש כלפי מעלה מהשטח המאושר לה.

בהחלטה לגבי נושאי משרה ברשויות השלטון, נקבע כי "שר לשעבר הזכאי לפי החלטה זו לקצבה בשיעור של 70% מהמשכורת הקובעת, זכאי לשירותי מזכירות לכתיבת זיכרונותיו ולניהול התכתבות אישית בעלת אופי אישי ציבורי".

בינואר 2002 פרסמה הוועדה הציבורית תיקון, לפיו שונתה ההגדרה של "שירותי משרד", ונקבע כי הם יכללו:

- משרד, לרבות ריהוט וציוד משרדי הולם, שיועמד על-ידי המדינה.
- כוח אדם מקרב עובדי המדינה בהיקף שלא יעלה על שתי משרות מלאות.

לפי נתוני המינהל בתחילת שנת 2002, היו ארבע לשכות של ראשי ממשלה לשעבר, שבגינן התקשר המינהל בעסקות שכירות: שלוש בתל אביב ואחת בירושלים. שטח הלשכות נע בין 170 מ"ר ל-250 מ"ר. המינהל לא קבע פרוגרמה ללשכות של ראשי ממשלה לשעבר. ומדוח ביצוע התקציב עולה, כי בשנת 2002 נעו ההוצאות לשכירת לשכה בין 220 אלף ש"ח לכ-390 אלף ש"ח.

מנהל המינהל הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה, כי השונות בשטחי הלשכות "נובעת מהגדרת הצרכים על-ידי נושאי המשרות השלטוניות ואפיון דרישות ייחודיות, בהם: ספרייה, חדר המתנה, חדר ישיבות, לשכה ופונקציות אחרות.

פטור ממכרז:

בסוגיית מתן הפטורים ממכרז, עולה כי בשנים 1999-2001 הגיש המינהל לוועדת הפטור 39 בקשות לפטור ממכרז התקשרויות לשכירת דיור בהיקף כספי כולל של 318 מיליון ש"ח. הוועדה אישרה את כל הבקשות.

מנהל המינהל הסביר בתשובתו, כי בקשות המגיעות לוועדת הפטור "עובדות בקידה בוועדת המכרזים ואין ועדת מכרזים מאשרת כל בקשה...כמו שהיא רשומה. לכן, סביר להניח שלוועדת הפטור מגיעות רק בקשות ראויות לאישור ובצורה מתאימה".

משרד החינוך:

באשר לשטח עליו יושב משרד החינוך בירושלים, קבע מבקר המדינה, כי מאחר שמדובר בהארכת חוזה שכירות בהיקף כספי גדול, שנעשית בפטור במכרז, ראוי היה להגיש לוועדת המכרזים הערכת שמאי עדכנית שתציג את דמי השכירות הראויים באותה עת. המבקר קבע, כי אין לקבל כמובן מאליו את השערתו של מנהל המינהל לפיה הערכת שמאי עדכנית היתה פוגעת במשא-ומתן עם המשכיר, שכן בשנים האחרונות קיימת ירידה מתמשכת במחירי השכירות של שטחי משרדים, והמחירים באזורים השונים מושפעים מפרמטרים מגוונים.

לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח השטח הגדול הנדרש לפתרון הדיור של משרד החינוך והעלות הגבוהה של דמי השכירות, היה מקום להכין פרוגרמה מפורטת ליחידות השכונות בבניין ולהגישן לוועדת הפטור. כל זאת, כדי שהוועדה תוכל לדון ביסודיות בצורכי הדיור של המשרד ובפתרונות הראויים לטווח הבינוני והארוך.

המשרד בגבעת שאול:

באשר לבניין משרדים המושכר בגבעת שאול בירושלים בשטח של כ-11,000 מ"ר, קבע דוח מבקר המדינה, כי המינהל נהיל משא-ומתן עם הקבלן לשם מימוש אופציה שלא במסגרת מכרז, אף כי לא היתה לו מחויבות משפטית לממש את האופציה. יתר על כן, המינהל לא קיים משא-ומתן עם יזמים אחרים שהגישו הצעות במסגרת המכרז והצעותיהם עברו את תנאי הסף, דורגו כמתאימות על-ידי ועדת המכרזים, והיו זמינות יותר מהצעתו של הקבלן.