עתירת אליהו: לאחר דחיית הפשרה, ביהמ"ש יכריע

הצעת הפשרה שהוצעה אתמול על-ידי שופטת ביהמ"ש המחוזי בפתח-תקווה, הילה גרסטל, בסוגיית מועד אסיפת בעלי מניות בנק לאומי נדחתה (יום ג', 2.3.10) ע"י הצדדים זאת, לאחר שדירקטוריון הבנק, שלמה אליהו - בעל המניות הפרטי הגדול בבנק, הרשות לניירות ערך, ובנק ישראל לא הגיעו לכדי הסכמה בעניין. לאור זאת, הצדדים שבו להתייעצות חוזרת. ביהמ"ש הציע הצעת פשרה חדשה.

עו"ד ברק טל, אחד מבאי-כוחו של שלמה אליהו שהשתתף בדיון, אמר: "שקלנו את הצעת ביהמ"ש והחלטנו לא לקבלה. אנו סבורים כי המבקשות מבקשות לשלם את המחיר ולוותר על זכות חוקית שיש להן בשל כל מיני קשיים שיצרו או נוצרו בגלל גורמים אחרים ולא בגלל המבקשות ולכן אנו חושבים שזה לא הוגן שדווקא המבקשות הן אלה שתיסוגנה מזכותן".

כזכור, אליהו מתנגד להחלטת הדירקטוריון לדחות את האסיפה הכללית של לאומי שאמורה להתקיים ב-11 במרס. אליהו ציין כי ההחלטה אינה חוקית, והוא מבקש שבית המשפט יורה על קיומה של האסיפה במועד, כשעל סדר היום תעמוד הצעתו למנות את דוד קליין לדירקטור בבנק.

כאמור, השופטת גרסטל הציעה לאליהו ולדירקטריון לאומי הצעת פשרה חדשה. היא קבעה בהצעתה כי על הצדדים להחליט בין קיום אסיפת מניות בעוד 56 יום או דחיית ההצבעה על מינוי הדירקטורים לאסיפה השנתית שתתקיים בעוד מספר חודשים.

"חוק החברות קובע במפורש שדירקטורים יתמנו באסיפה כללית שנתית"

היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר, אמרה במהלך הדיון, כי "חוץ מהאינטרסים של בעלי המניות, יש את האינטרסים של ציבור המפקידים ויציבות הבנק. כל השאלות שמתעוררות פה, ומתעוררות הרבה שאלות, אני לא חושבת שזה נכון לחדד את זה מבלי להיערך כמו שצריך ולתת לכל הגורמים הזדמנות להגן על זכותם".

לדברי שמיר, חוק החברות קובע במפורש שדירקטורים יתמנו באסיפה כללית שנתית, וכי תקנון בנק לאומי אינו קובע אחרת.

"לו היה מבקש שלמה אליהו לפטר דירקטור ולמנות דירקטור אחר, הייתי מבינה. אבל מחר הוא יבקש למנות דירקטור למי שיעזוב באסיפה שנתית עוד שנתיים", הוסיפה שמיר.

הרשות לניירות ערך התנגדה גם היא לפשרה בטענה כי שהיא פוגעת בזכותם של בעלי מניות אחרים להציע מועמדים מטעמם. עו"ד שיראל גוטמן עמירה, אשר ייצגה את הרשות בדיון, טענה כי סדר היום השתנה מהותית וכעת יש לקיים אסיפה חדשה.

גוטמן- עמירה טענה כי "כאשר מנכ"ל הבנק (גליה מאור - ע.ו) שהוא בעצם חלק מהנהלת החברה, כן עושה שימוש בתקנה הזאת, הרי שיש להציג את קיומה ולתת לכולם את הזכות השווה. לא תמיד אנחנו מתערבים. יש סוגיות שאנו לא מתערבים בהם כי אנו חושבים שהצדדים צריכים לפתור ביניהם או בעזרת בית המשפט. לא מצאנו את עצמנו מחויבים לפרש את התקנה אלא לדאוג ליישום שוויוני שלה".