בישראל פועלים 212 ארגונים חברתיים-עסקיים

בישראל פועלים כיום 212 ארגונים בעלי מטרות חברתיות, בדומה לארגוני המגזר השלישי, ואולם להשגת מטרותיהם הם מאופיינים באוריינטציה עסקית. כך עולה (יום ג', 2.3.10) ממחקר חדש שערכו פרופ' בני גדרון ודקלה יוגב, מהמרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שני החוקרים בדקו במחקרם 31 מהארגונים בצורה מעמיקה.

לדברי החוקרים, התפתחות של ארגונים כאלה היא תופעה חדשה בארץ ובעולם, שקיבלה תנופה בעקבות המשבר הכלכלי והמשבר בפילנתרופיה ובגיוסי תרומות שבאו בעקבותיו.

על-פי המחקר, מדובר בשלושה סוגי ארגונים בעלי ישויות משפטיות שונות: קואופרטיבים חברתיים, עסקים חברתיים ופעילות עסקית במסגרת עמותות. המשותף לשלושת סוגי ארגונים אלה הוא, הצורך שלהם לאזן בין מטרותיהם החברתיות, כגון שיקום נכים או העצמת נשים החיות בפריפריה, לבין יכולתם לעמוד בתנאי תחרות בשוק החופשי ולהיות רווחיים. "אלה, אם כן, ארגוני כלאיים (ארגונים היברידיים) שהמאפיין העיקרי שלהם הוא שהם מתמודדים תדיר עם המתח בין מטרותיהם החברתיות ופעילותם העסקית", אמר פרופ' גדרון.

הארגונים עבור נוער מנותק - בעלי מחזורי המכירות הנמוכים ביותר

המחקר מצא שארגונים כאלה מוקמים "סביב" שלוש אוכלוסיות יעד: נוער מנותק, נשים בפריפריה ונכים. קטגוריה נוספת היא קואופרטיבים למזון אורגני.

המחקר מצא שארגונים המוקמים עבור נוער מנותק, מוקמים לעתים קרובות במסגרת עמותות, בפעילותם הם מדגישים את הצד הטיפולי באוכלוסיית היעד, מחזורי המכירות שלהם נמוכים והם מתקשים לבנות לעצמם תשתית רווחית. ארגונים המוקמים על-ידי או עבור נשים ונכים, מדגישים יותר את הצד העסקי, מחזורי המכירות שלהם גבוהים יותר והם מצליחים לדווח על רווחים, תוך תשלום משכורות הוגנות לעובדיהם.

"למרות הממדים הצנועים של תופעה זו כעת, אם נשפוט על הקורה בארצות אחרות, יש לה פוטנציאל פיתוח רחב, אם תזכה למדיניות ממשלתית תומכת ולהשקעות של תומכים שיהפכו מ'פילנתרופים' ל'משקיעים חברתיים'. אתגר מיוחד עומד בפני המנהלים ארגונים כאלה, החייבים לבנות מערך ניהולי המתייחס למורכבות של סוג ארגונים זה", סיכם פרופ' גדרון.