רופא-שיניים ניתח חניכיים של מטופל ללא הרדמה

אברהם פרויליך תבע את ד"ר דוד ווייס בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, לאחר שלא היה מרוצה מטיפול שיניים. לדבריו, סוכם שתמורת מבנה וכתר, ישלם סך של 2,800 שקל בלבד ובנוסף, עבר ניתוח חניכיים ללא הרדמה ונגרם לו סבל רב.

פרויליך הוסיף כי לאחר התקנת הכתר התקשה בסגירת הלסתות וד"ר ווייס הבהיר שהדבר יסתדר אם יתקין כתרים נוספים. פרויליך פנה מצידו לרופא שיניים אחר שפתר את הבעיה בכתר תמורת סך של 180 שקל.

ד"ר ווייס השיב בכתב ההגנה שסוכם כי עבור המבנה ישלם פרויליך סך של 1,400 שקל, ועבור הכתר יוסיף עוד 2,800 שקל. לדבריו, ביצע את ניתוח החניכיים ללא הרדמה לאחר שפרויליך לא התלונן.

בפסק הדין קבע השופט אברהם רובין, שיש לקבל את גרסתו של ד"ר ווייס כי התקנות מבנה וכתר, הינן שתי פעולות שונות המצריכות תשלום נפרד. "מעיון בדוח הטיפולים שנעשו לתובע, עולה שהמבנה נעשה ביום 7.12.08 ולקיחת המידות לכתר נעשתה ב-10.12.08. והנה עבור המבנה שילם התובע כבר ביום 7.12.08 סך של 1,400 שקל בשני תשלומים. עובדה זו תומכת בגרסת הנתבע שביום ביצוע המבנה עוד לא סיכמו הצדדים דבר לגבי הכתר.

"לעומת זאת גרסת התובע בנקודה זו אינה הגיונית שכן מדבריו ניתן היה להבין שהמבנה ולקיחת המידות לכתר נעשו באותו ביקור או שאפילו המידות לכתר נלקחו לפני שבוצע המבנה. אשר על כן תביעת התובע בעניין זה נדחית", אמר השופט.

בעניין ניתוח החניכיים ללא הרדמה, קבע השופט כי אין מחלוקת שלקראת סוף הניתוח הציע ד"ר ווייס לפרויליך להשתמש בהרדמה, אך הוא סירב. "מכאן אני למד שלא ניתן להניח שהנתבע ניסה לחסוך בעלויות ע"י אי ביצוע הרדמה, וסביר בעיני שאם התובע היה מבקש הרדמה מוקדם יותר מבוקשו היה ניתן לו. אשר על כן גם בעניין זה התביעה נדחית".

השופט הדגיש כי גרסתו של פרויליך בעניין תיקון הכתר, לא נסתרה ולפיכך חייב את ד"ר ווייס לשלם לפרויליך סך של 180 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה. בנסיבות העניין לא נקבע צו להוצאות.