"שערי תורה" בנוה צדק ינצל ולא ייהרס

בית הכנסת "שערי תורה" בנוה צדק יישמר, ובעליו של המגרש, המשקיע היהודי-אנגלי אדמונד שמסי, יקבל מהעירייה מגרש חלופי, כפיצוי - החליטה ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. זאת, לאחר שהממשלה אישרה השבוע (21.2.10) את הכללת בית הכנסת כאחד מאתרי המורשת של ישראל.

שמסי קנה את המגרש, ועליו בניין ישן, לפני שנים, מההקדש שהיה בעליו. הוא שילם 6.3 מיליון דולר. שמסי תכנן להרוס את הבניין ההיסטורי ולבנות במקום בית דירות יוקרה.

החלטת הוועדה התקבלה כתיקון לתוכנית "תפרי נוה צדק" של העירייה, המדברת על שימור בניינים היסטוריים בשכונה הראשונה של תל אביב. ההחלטה טעונה עדיין תיאום עם העירייה ועם היזם עצמו. היא התקבלה בתמיכת המועצה לשימור אתרים ועמותת "ראש יהודי", שניהלו מאבק נגד הריסת הבניין ההיסטורי, שבו פעל בין היתר הרב קוק.

בית הכנסת "שערי תורה" נבנה לפני כ-120 שנה, והיה חלק משכונת נוה שלום, שהיא כיום חלק מנוה צדק. בצמוד לבית הכנסת היו גם בית מלאכה וכיתות לימוד, בחמישה מבנים, כולל גן ילדים ובית ספר. יחודו של המוסד הוא בשילוב ראשון מסוגו בא"י של תורה ומלאכה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן מ-1904 כרב הראשי של יפו, הפך לפטרון של בית הכנסת, שזוהה כ"בית הכנסת של הרב קוק". הצייר נחום גוטמן, הסופר יעקב חורגין ואחרים תיארו את בית הכנסת ביצירותיהם.

זרח ברנט, ממייסדי תל אביב, דאג להעביר את בית הכנסת לבעלות "הקדש", עוד בזמן השלטון העותומני,כדי שאי-אפשר יהיה לשנות את יעודו. אולם הבניין נפגע במלחמת השחרור, ננטש ונעזב.

לפני כ-20 שנה הוקמה "עמותת מורשת הרב קוק", שחידשה את הפעילות בבית הכנסת, המשמש כיום לתפילה ומארח מבקרים רבים. נאמני ההקדש, לעומת זאת, לא פעלו לשמירתו, והעבירו למטרה לא ברורה את כספי השכירות של מגרש החניה, שנבנה על חלק מהמגרש.

לפני כשנתיים מכר ההקדש את המגרש לשמסי. ב-6.3 מיליון דולר. עמותת "ראש יהודי", בראשות ישראל זעירא, נחלצה להגנת הבניין ההיסטורי. היא ערערה על המכירה בפני בית הדין הרבני בתל אביב, וטענה כי המכירה לא הייתה חוקית. בית הדין הרבני, ואחריו בית הדין הרבני הגדול, דחו טיעונים אלו.

במקביל, פנו העמותה והמועצה לשימור אתרים לוועדה המחוזית לבניין ערים, כדי שתפעל לשימור הבניין, ונראה כי עתה הצליחו.

זעירא: "עתה עלינו לגייס תורמים, שיחיו את הבניין". תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, הייתה פעילה עם זעירא במאבק להצלת הבניין.