"סולברג נגוע בסובייקטיביות"

העיתונאית אילנה דיין וחברת טלעד ערערו לבית המשפט העליון (ב', 15.2.10) על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים שחייב אותם לשלם פיצויים לרב סרן ר' בעקבות שידור ידיעה בתוכנית עובדה.

דיין וטלעד טוענים בעתירתם כי פסק דינו של השופט סולברג אינו יכול לעמוד על-כנו, כי אין הוא עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט באשר לחופש הביטוי כערך ראשון במעלה, וכי האופן בו ניתח השופט סולברג את הדברים שעמדו בפניו שגוי מיסודו. לדבריהם, השופט סולברג היה נגוע בנקודת מבט סובייקטיבית שהובילה לאופן שבו פסק נגד העותרים.

"מתוך פסק דינו של השופט סולברג אשר בנוי לכאורה באופן אנאליטי וסינתטי, ויותר מכל, מתוך "הודעת התיקון" שהשופט סולברג מחייב את המערערת להקריא באחת מתוכניות "עובדה" הבאות, עולה נהמת הלב אשר מסגירה את נקודת מבטו הסובייקטיבית של השופט בבית המשפט קמא: בעיניו נתפס האירוע נשוא הכתבה כסיפור גבורה. משום כך כל זווית ראיה שונה וכל פרשנות אחרת אינם לגיטימיים בעיניו והם נתפסים על ידו ככאלה שהפכו את המשיב, כדבריו, ל"קרבן שהוקרב כדי לספר את הסיפור באופן שהמסר יעבור", ציינו בעתירה.

עוד שיגרו עקיצה לעבר השופט סולברג וכתבו כי אין חולק כי הוא רשאי לאחוז בפרשנותו שלו לאירוע. "הוא ודאי רשאי לחשוב כי סיפור הריגתה של ילדה במנוסתה, ולאחר מכן ירי שבוצע מטווח קצר אל גופה על-ידי המשיב, הוא סיפור גבורה, והוא רשאי לפטור את פקודת המשיב ברשת הקשר בעניין הרג ילדים כ"התבטאות בלתי מוצלחת בעליל", משל הייתה עוד דבר טפלות שהושמע בפינת הקפה במוצב, אולם אין מקום לשלול מן המערערת את הזכות לחשוב אחרת".

"יש שישמחו על פגיעה בחופש העיתונות"

עוד ציינו העותרים כי אם לא יתקבל הערעור תהיה זו מכה אנושה לחופש העיתונות בישראל. "אם יעמוד פסק דינו של השופט סולברג בתוקפו תונחת מכה אנושה על העיתונות המעוררת פולמוס ושיח ציבורי, המעזה, והחושפת אל אור השמש סיפורים שראוי לספר. בכך יירדו לטמיון עשרות שנות פסיקה מפוארת שיצאו מלפני בית משפט נכבד זה, אשר שמר מכל משמר על יכולתה של התקשורת להפנות את אור הזרקורים העיתונאי אל אירועים מעוררי מחלוקת, לספר אותם מזווית הראיה שלה וליתן להם את הפרשנות הראויה בעיניה, כמו גם על זכותו של כל אדם לדעתו ולשיפוטו המוסרי והערכי", טענו.

עוד הוסיפו משפט שעניינו מניפולציה רגשית על בית המששפט העליון וכתבו כי היום בו תאלץ דיין "לדקלם את כתב הכניעה שהכתיב לה השופט סולברג, תכה על חטא ותתאר כסיפור של גבורה וחירוף נפש את סיפורו של סרן ר' שירה בילדה אימאן אל האמס, כשגופה מונח למראשותיו, ואחר כך הדריך את חייליו ברשת הקשר כי כך ראוי לנהוג גם בילד בן שלוש, אם יימצא במקום בו נמצאה אימאן, יהיה יום אסון לעיתונות החופשית. יש מי שישמחו על כך", הדגישו.

"עניין ציבורי בלי קשר לתוצאות המשפט הפלילי"

העותרים ציינו כי אין כל קשר בין תוצאות משפטו הפלילי של סרן ר' שבו יצא זכאי לבין הידיעה ששודרה בתוכנית עובדה ובה נטען כי הרג ילדה רכה.

"כתבתה של המערערת הייתה עבודה עיתונאית במיטבה, היא שקפה מציאות קשה כהוויתה, היא הותירה את הצופה עם תהיות וספקות מבלי לחרוץ דין, היא נעשתה בתום לב ובאופן מאוזן, והיה בה עניין ציבורי רב בלי קשר לתוצאות משפטו הפלילי של המשיב", ציינו פרקליטיה של דיין.