נהג בזמן פסילה ונשלח לכלא

שרון קלה הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בעיר, שהרשיע אותו בעבירות של נהיגה בפסילה וללא ביטוח, וגזר עליו מאסר בפועל של 14 יום, מאסר על-תנאי של 30 יום למשך 3 שנים, ופסילה בפועל של 3 חודשים.

לחובתו של קלה עבר תעבורתי הכולל 16 הרשעות קודמות, בכללן שתי תאונות דרכים וכן מאסר על-תנאי בר הפעלה.

ביום 25.12.06 נידון קלה בבית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה לפסילת רישיון של 3 חודשים ולפסילה על-תנאי לתקופה של 5 חודשים למשך שנתיים. קלה לא נכח בדיון, ובא-כוחו דאז נכח בו, ומשלא הצליח לאתרו ולהודיעו על אודות גזר-הדין, השאיר לו הודעות במשיבון ושלח לו הודעה בדואר רגיל. קלה לא הפקיד את הרישיון, והפסילה נותרה בתוקפה. ביום 24.1.08 נתפס כשהוא נוהג בזמן פסילה, וכפר באשמתו בטענה שלא ידע על הפסילה.

בהכרעת הדין, קבע בית המשפט לתעבורה בירושלים כי קלה התעלם לחלוטין מהמשפט שנערך לו, ובמועד האירוע מסר לשוטר גרסה ראשונית ממנה עלה שידע על הפסילה, ולכל הפחות עצם את עיניו מפני ידיעה על הפסילה. בית משפט לתעבורה בירושלים ציין כי מדובר בעבירה חמורה ומקובל להשית בגינה מאסר בפועל, עברו של קלה מכביד והוא לא נטל אחריות על מעשיו.

קלה טען בכתב הערעור כי לא הייתה לו ידיעה ממשית על הפסילה, וכי סניגורו דאז לא וידא שהוא מודע לה. "עקב הנסיבות האישיות שלי והעובדה שמעולם לא ישבתי בבית סוהר, יש לבטל את רכיב המאסר בפועל".

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה בן-עמי, דחתה את הערעור. "גם אם נאשם טוען כי לא ידע אודות הפסילה, ניתן להסיק את קיומה של הידיעה ממערכת הנסיבות העובדתית של המקרה הנידון, ובהסתמך על דרכי המסירה החוקיות שנקבעו בדין. בענייננו, דבר הפסילה הודע לסנגורו של המערער, אשר נשכר על-ידו לצורך ייצוגו בהליך הקודם. הסנגור שלח למערער הודעות בטלפון ובדואר על הפסילה.

"מעיון בגיליון הרישום התעבורתי של המערער עולה כי ביום 23.2.04 הוטלה עליו פסילה על-תנאי לתקופה של חודשיים למשך 3 שנים, וביום 15.11.05 הוטלה עליו פסילה על-תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים. ביום 27.6.06, בתוך תקופת התנאים, ביצע המערער את העבירה עליה נשפט בהמשך בהיעדרו אך בנוכחות סנגורו בבית משפט לתעבורה בפתח-תקווה. משעה שנודע לו על העמדתו לדין בבית המשפט בפתח-תקווה, היה צריך לדעת המערער כי עונשי הפסילה על-תנאי התלויים ועומדים נגדו עלולים להיות מופעלים אם יורשע בדין. בכך יש לחזק מעל לספק סביר את המסקנה לפיה המערער ידע על הפסילה ועבר עבירה של נהיגה בזמן פסילה".

השופטת הוסיפה כי העונש שהושת על קלה, נוכח עברו המכביד הכולל מספר עונשי פסילה בפועל ומאסר קצר, והעובדה שהמשיך לנהוג בזמן פסילה בחלוף יותר משנה ממועד הטלתה, אינו מצדיק התערבות. "מדובר בעבירה חמורה, אשר אין כל מניעה להטיל בגינה עונש מאסר אפילו מדובר בהרשעה ראשונה. קל וחומר כאשר עברו של הנהג כבד והוא ביצע את העבירה בשעה שהיה תלוי ועמד נגדו עונש מותנה".