תביעת סרק שהגיש מתווך עלתה לו בהוצאות

גדי בן-חיים, מתווך דירות, תבע את דליה וחיים מילר בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, בטענה שלא שילמו לו דמי תיווך. הצדדים לא היו חלוקים בעובדה שנחתם הסכם תיווך וכי הזוג מילר רכש את הדירה בסופו של דבר. המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם בן-חיים זכאי לדמי תיווך, היינו האם פעל כמתווך ושימש כגורם יעיל.

המחלוקת שניצבה לפתחו של בית המשפט התמקדה סביב השאלות: האם בן-חיים הראה את הדירה או רק את הבניין, והאם הפגיש בין הזוג מילר למוכר הדירה.

לא הייתה מחלוקת כי הזוג מילר פנה ישירות בשלב כלשהו למוכר, וסיכם עימו את התנאים וכי רק כעבור מספר חודשים פנה אליו בן-חיים ודרש דמי תיווך. בין הצדדים נוהל משא-ומתן ובסופו של דבר שילם הזוג מילר לבן-חיים סך של 9,000 שקל ואף נוסח זכרון דברים עליו חתמו בן-חיים וחיים מילר.

בפסק הדין דחה השופט כרמי מוסק את התביעה: "מנוסח זיכרון הדברים עולה מפורשות כי מדובר בסכום דמי התיווך ולא בסכום על חשבון או כי לתובע דרישות נוספות. עובדה היא כי התובע הגיש תביעתו 11 חודשים לאחר החתימה על זיכרון הדברים, דבר המחזק את הדעה כי כוונת הצדדים בעת חתימת זיכרון הדברים הייתה כי עם תשלום הסכום של 9,000 שקל סולק החוב לתובע".

השופט חייב את בן-חיים לשלם לזוג מילר הוצאות בסכום של 1,000 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.