"ה-IFRS שיבש לחלק ממנהליי את שיקול הדעת"

"ה-IFRS (תקן דיווח כספי בינלאומי - ע.ו.) שיבש לחלק מהמנהלים שלי את שיקול הדעת, וצריך הרבה כוחות נפשיים להתמודד עם זה. כך אמש (יום ב', 9.2.10) איש העסקים אליעזר פישמן, בדיון רב משתתפים בכינוס ים המלח של לשכת רואי חשבון.

הדיון, שנערך מול כ-250 רואי חשבון, עסק ביישום ה-IFRS ובמיוחד בהיבטי השווי ההוגן של התקינה החשבונאית הבינלאומית. בדיון נטלו חלק פרט לפישמן, גם המשנה למנכ"ל בקבוצת אי.די.בי - ד"ר אייל סולגניק, רואה החשבון שחר זיו ממשרד BDO זיו-האפט ומעריך השווי רו"ח דוד זביידה ממשרד ארנסט אנד יאנג ישראל.

פישמן ציין עוד כי אינו משלם למנהליו בונוסים על רווחי שערוך, וככלל - הוא נגד השימוש ברווחי אותה שנה כבסיס לתגמול מנהלים, אלא אם נתון זה מהווה רק את אחד המרכיבים בתגמול. באותה רוח, הוא גילה כי בקבוצת פישמן לא מחלקים דיבידנדים מרווחי שערוך, אלא רק מכספים נזילים.

אייל סולגניק, שבתפקידו הקודם כמנהל מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך היה ממביאי ה-IFRS לישראל, מתח ביקורת על שורה של היבטים בתקינה. לדבריו, אי-אפשר לומר שכוחות השוק תמיד צודקים ולפיכך שווי השוק תמיד נכון. עוד אמר, כי ה-IFRS יוצר מצבים מוזרים, וכדוגמה הביא מקרה היפותטי בו אדם רכש מחוץ לבורסה חבילת מניות במחיר הנמוך ממחירן בשוק, ועליו להכיר מיידית בהפרש כרווח - וכמובן גם להפך.

שחר זיו ציין את עבודת הוועדה בראשותו, הפועלת במסגרת הלשכה ליצור נורמות עבודה לתחום הערכות השווי שיכללו ככל הנראה גם הכשרה ואולי אפילו מיסוד שלו. בתשובה לשאלה האם ה-IFRS הביא למותו של דוח הרווח וההפסד אמר זיו, כי הוא עדיין משמש את מעריכי השווי, למרות שלא ניתן לגזור ממנו מכפיל כפשוטו.

דוד זביידה התייחס להסתמכות הגוברת של רואי החשבון המבקרים על מומחים, ואמר שהם הפכו למעין נותני חוות דעת על זו של מעריכי השווי, השמאים, האקטוארים וחבריהם. "העבודה הפכה מביקורת לבדיקת מעריכי השווי", אמר. "היקף הבדיקות שעלינו לבצע יוצר נטל כבד מאוד על החברות, והן לא תמיד מבינות את זה".

סולגניק שאל האם עדיין ניתן לקבוע את המהותיות של פרטים בדוחות ובדיווחים בצורה מספרית, והתשובה הכללית הייתה שלילית. לדעת זביידה, ערכים אלו יכולים להיות חלק מן הסל אך לא הבלעדיים. פישמן סבור כי יש לבחון את המהותיות ביחס לכל חברה וחברה. עם דעתו הסכים עו"ד דוד חודק, שישב בקהל.

יו"ר הוועדה המקצועית של המוסד לתקינה, דב ספיר, העיר ממקום מושבו באולם, כי הדוחות הכספיים בכלל הפכו להיות מסורבלים עד כדי כך, שניתן להפיק תועלת של ממש רק מדוח ברנע ומארבעת העמודים הראשונים של הדוח הכספי. לדעתו, יש להסתפק בתמצית של הדוחות - פורמט שגם יפיל את שאלת המהותיות.

לבסוף שאל סולגניק, האם יש עתיד למקצוע ראיית החשבון, לנוכח המשקל הגדל והולך של הכלכלה בחשבונאות. זביידה אמר שתפקידו של רואה החשבון הוא להוות חוצץ בין החברה לבין המשתמשים, ולוודא שהערכות השווי נעשות בצורה המוסכמת על הכול. נשיא הלשכה יגאל גוזמן אמר כי חשיבותו של רואה החשבון בעידן ה-IFRS דווקא גדלה, בהיותו מתווך המידע החשוב ביותר, גם לגבי הרשויות הרגולטוריות וגם לגבי שלטונות המס.