בג"צ עצר העברת התקציב לטיפולי שיניים לילדים

הרכב של שלושה שופטי בג"צ, בראשות השופטת מרים נאור, הוציא (יום ב', 8.2.10) צו על תנאי, המורה לממשלה לנמק בתוך 30 יום מדוע לא תבוטל ההחלטה להקצות 65 מיליון שקל מתקציב סל הבריאות (בגובה כ-415 מיליון שקל) לטובת טיפולי שיניים. משמעות ההחלטה היא, כי בינתיים, משרד הבריאות לא יוכל להשתמש בכספי התקציב לצורך מטרה זו.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הודיע בתגובה להחלטת בג"צ בעניין טיפולי השיניים כי הוא מתכוון, כפי שהודיע לממשלה ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להגיש תוכנית מסודרת בנושא עד לסוף חודש מרס.

את העתירה בעניין הגישה ב-15 בדצמבר ההסתדרות הרפואית, התנועה לאיכות השלטון וקרן דולב לצדק רפואי, המתנגדות ליוזמה. גופים אלו מתנגדים להחלטה כיוון שלטענתם המימון לטיפולי שיניים צריך לבוא ממקור אחר ולא על-חשבון תרופות מאריכות ומצילות חיים. העתירה המובילה הוגשה באמצעות עו"ד גילעד רוגל, ראש הצוות המשפטי של קרן דולב לצדק רפואי, והיא אוחדה עם עתירותיהן של שני הגופים הנוספים.

בתום הדיון אמר עו"ד רוגל, ראש הצוות המשפטי של עמותת דולב לצדק רפואי: "בית המשפט הבין את המשמעויות הכבדות של העתירה על ציבור החולים והעמיק בשאלות מהותיות שישפיעו על התנהלות המדינה בכל הקשור לחוק הבריאות".

לדבריו, "אנו רואים הישג בהתחייבות המדינה בפני המדינה שלא לעשות שימוש בכספי סל התרופות עד שתתקבל הכרעה בעניין, נכון שהיה עדיף שהכסף יוחזר לאלתר כי יש חולים שממתינים לתרופות שלהם, אבל במצב הנוכחי זה הרע במיעוטו".

"עזרה לשכבות החלשות אינה שיקול זר"

מנגד, שלושת הארגונים התומכים ביוזמה והמתנגדים לעתירה - האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה - התבקשו להעביר לבית המשפט את עמדתם.

עיקרי הטיעון המשפטי שהציגו האגודה לזכויות האזרח, ארגון רופאים לזכויות האדם ואדוה, כללו התנגדות נחרצת לקביעה, כאילו השיקול של "עזרה לשכבות החלשות באוכלוסיה" הינו בבחינת שיקול זר לתכלית חוק ביטוח הבריאות הממלכתי.

"ההפך הוא הנכון", מסרו הארגונים. "הממשלה חייבת לשקול שיקול זה, לפיו טיפולי שיניים מהווים נטל כלכלי כבד מנשוא על קבוצות גדולות בחברה הישראלית, וגורמים לכך שאלפי אנשים אף יורדים מדי שנה מתחת לקו העוני רק בשל הוצאות לבריאות השן".

עוד הביעו ארגונים אלו התנגדות נחרצת לטענה לפיה בהחלטת הממשלה יש משום פגיעה בעיקרון השוויון. הארגונים טוענים כי עקרונות של צדק חלוקתי, והאוניברסליות של הזכות לבריאות, מחייבים את הממשלה לשקול שיקולים של שוויון מהותי (להבדיל מפורמאלי) ולוודא כי כלל תושבי ישראל, לרבות אלה מביניהם הנמנים על השכבות החלשות כלכלית, יהיו זכאים לסל שירותים מקיף בכל תחומי הרפואה, לרבות תחום בריאות השן, אשר לגביו הם אומרים כי אין חולק על חיוניותו.

הטענה המרכזית השלישית אותה מעלים הארגונים התומכים בהחלטה, נוגעת לקביעה כי ההחלטה נגועה באפליה מחמת גיל. הארגונים אמרו בעניין זה כי "בדיוק כשם שלכל קטין בישראל עומדת זכות לקבלת חינוך ממלכתי חינם וללא תלות ביכולת הכלכלית של הוריו, כך מוטלת על מדינת ישראל חובה מיוחדת ומוגברת לקדם ככל הניתן את זכותם של הקטינים בישראל לקבלת שירותי בריאות שוויוניים, ללא תלות ביכולת הכלכלית של הוריהם. זאת, בין היתר, לאור הוראת האמנה בדבר זכויות הילד".

עו"ד דורי ספיבק, מהאגודה לזכויות האזרח, המייצג את הארגונים התומכים ביוזמת סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מסר: "בית המשפט למעשה אילץ את משרד הבריאות להציג בפניו תוכנית עבודה מסודרת לסל בריאות שיניים ציבורי לילדים. יש לקוות כי התוצאה הסופית לא תהיה בלימתה של התוכנית החשובה וההיסטורית, אלא דווקא יישומה בהקדם".

הארגונים התומכים ביוזמה, חברי הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית, רואים בה תיקון עיוות היסטורי. לדברי שלומית אבני מעמותת רופאים לזכויות אדם, "במצב הנוכחי, מעוטי היכולת בישראל כלל אינם יכולים לממן טיפולי שיניים, ואחרים יורדים אל מתחת לקו העוני בשל התשלומים היקרים".

הם אף ציינו במסמכים שהעבירו לבית המשפט, כי "בישראל, כמו בעולם כולו, קיים לובי חזק המקדם בכל העת הכנסת תרופות יקרות לסל הבריאות הציבורי - לובי הממומן, בין היתר, על-ידי חברות התרופות. לעומתו, מעטים הם אלה המקדמים תחומים חיוניים ביותר לבריאות האדם, כמו רפואה מונעת, או במקרה שלפנינו - רפואת שיניים ציבורית".