המעגל הסגור של צאצא האנוסים

צאצאי אנוסים בספרד

הקהילה היהודית של ימי-הביניים בספרד הייתה מהוותיקות, הפורחות והמשגשגות ביותר. אף על-פי כן, מ-1391 ואילך התרחשה שרשרת של אירועים קשים בעלי השלכות מרחיקות לכת בחיי הקהילות היהודיות המקומיות. אחת התוצאות הישירות הייתה גלים של ניצור בכוח. התופעה המשיכה עד 1492 כשבשיאה גורשו היהודים מספרד. הרבה מהמתנצרים - הידועים בשם "אנוסים" - שמרו על זהותם היהודית והמשיכו לקיים את המסורת היהודית בסתר. צאצאיהם פזורים היום במדינות רבות באירופה, בעיקר ספרד ופורטוגל, וברחבי יבשת דרום אמריקה.

לראשונה מאז גירוש ספרד, בן לקהילת האנוסים ממיורקה אשר עלה לישראל, עבר בה גיור והוסמך לרבנות, יחזור לספרד כדי לשמש רב בקרב קהילות צאצאי האנוסים. הרב ניסן בן אברהם (53), תושב שילה, הוא השליח החדש של ארגון "שבי ישראל" לצאצאי קהילות האנוסים בספרד.

בן-אברהם נולד בשנת 1957 בפלמה דה מיורקה בספרד כנקולאו אגווילו, בן למשפחה קתולית מקהילת הצ'ואטס. הוא עלה לישראל בשנת 1978, התגייר ועברת את שמו. מאז גם הספיק להשלים לימודי הסמכה לרבנות, נישא והפך לאב ל-12 ילדים.

במסגרת שליחותו בספרד, בן-אברהם ילמד צאצאי-אנוסים תורה, תרבות ומסורת יהודית, וידריך אותם בפעילויות חברתיות וחינוכיות. מטרת פעילותו של בן-אברהם, שתתמקד בקהילות האנוסים בברצלונה, בפלמה דה מיורקה, באליקנטה ובסיביליה, היא לתת מענה ולשמש כתובת למאות צאצאי אנוסים בספרד שמבקשים ללמוד על שורשיהם היהודיים, אבל אינם זוכים להכרה או להתייחסות מצד הקהילות היהודיות באזורם.

"הרב בן-אברהם מצטרף לצוות נפלא ומקצועי של שליחים הפועלים ברחבי אירופה מטעם ארגון 'שבי ישראל'", אמר מיכאל פרוינד, מייסד ויושב-ראש שבי ישראל. "הסיפור שלו מרגש במיוחד כי זו הפעם הראשונה שבן למשפחת אנוסים חוזר לספרד, המקום בו נולד וגדל, כדי לעזור לאחיו האנוסים ללמוד מחדש על שורשיהם היהודים". לדברי פרוינד, בספרד חיים כיום עשרות אלפי צאצאי-אנוסים - ואולי אף יותר - המודעים היטב לקשר המיוחד שלהם ליהדות, והדבר הנכון והחכם לעשות הוא לפנות אליהם בצורה ממוסדת ורשמית, כדי לחזק את הקשר איתם.

ה"צ'ואטס" הם צאצאי יהודים תושבי מיורקה שנאלצו להתנצר מאימת הקתולים שרדפו אותם בתקופת האינקוויזיציה. מדובר בתת-קבוצה של היהודים האנוסים השייכים כיום לקהילה הנוצרית הקתולית. הצ'ואטס סבלו מבידול ומאפליה במשך מאות שנים, והדבר חיזק את זהותם ואת התלכדותם הקהילתית. הם נאלצו להתחתן ביניהם ולעסוק במקצועות מוגדרים. הם מעולם לא התקבלו על-ידי שכניהם הנוצרים, אשר כינו אותם "צ'ואטס" (חזירים) ודחו אותם. עם הזמן הפכו לקהילה גנטית סגורה ומובדלת מסביבתה הנוצרית.