פס"ד בגין תקיפת שוטר: השלום - לבטל, המחוזי - לדיון

המדינה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פסק דינו של בית משפט השלום בעיר מיום 30.7.09, במסגרתו בוטל כתב האישום נגד עיסאם אמהנה.

כתב האישום, שהוגש ביום 18.5.08, נגד אמהנה (המשיב) ושניים אחרים ייחס לו עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, איומים והעלבת עובד ציבור. בנוסף, יוחסה לו עבירה של נהיגה בשכרות.

ביום 17.5.08, הוא הגיע למחסום והתבקש להציג מסמכים מזהים. בתגובה קילל שוטר במילים: "אתם כלבים, לא נמאס לכם?". השוטר, שהריח ריח אלכוהול מפיו, עיכב אותו עד להגעת שוטרי תנועה למקום. במהלך העיכוב אמר אמהנה לשוטר שהוא "יחסל" ו"יזיין" אותו, וחבט בפניו ובחזהו.

אמהנה הודה בעבירת השכרות וכפר בכל שאר העבירות שיוחסו לו. סניגורו טען כי בגין עבירת השכרות, הוגש נגד אמהנה כתב אישום נוסף לבית המשפט לתעבורה, והוא הודה בעבירה והורשע בה. ביום 4.5.09, עתר סניגורו לביטול כתב האישום, מהטעמים של סיכון כפול והגנה מן הצדק. לטענתו, התנהגותה של המדינה, שהגישה שני כתבי אישום בגין אותו אירוע, מהווה רדיפה, דיכוי והתעללות בלתי מוצדקת, ומצביעה על כוונה פסולה ומבססת עילה של הגנה מן הצדק.

המדינה הודיעה כי אין בכוונתה להעמיד את אמהנה לדין בעבירת נהיגה בשכרות, וכתב האישום תוקן בהתאם. בית משפט שלום קבע שאף כי ניתן להניח שהמדינה הגישה שני כתבי אישום בגין אותו אירוע, עקב טעות ולא ממעשה מכוון, בפועל אמהנה נדרש לנהל שני הליכים שונים. "הטרדה זו, פוגעת בחוש הצדק וההגינות של בית המשפט ויש לבטל את כתב האישום".

בכתב הערעור טענה המדינה כי לא היה מקום לבטל את כתב האישום. "לא התקיימו הדרישות להחלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק, כפי שנקבעו בפסיקה, מאחר שהגשת כתבי האישום השונים נעשתה כדין ונוכח חלוקת הסמכויות בין בית משפט קמא ובית המשפט לתעבורה".

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את הערעור: "לא היה מקום לבטל את כתב האישום שהוגש כנגד המשיב. אף כי הנהיגה בשכרות ומעשי התקיפה היו סמוכים זה לזה מבחינת הזמנים, מדובר בשני אירועים נפרדים, אשר הדיון בעבירות שנעברו לכאורה במסגרתם הוא בסמכותם של בתי משפט שונים. הפרדת הדיונים נעשתה אם כן כדין, ולא שוכנענו כי היה בה כדי לפגוע בזכויותיו של המשיב, או באפשרותו להתגונן בפני יתר העבירות שיוחסו לו...

"העבירות נשוא כתב האישום המתוקן: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, איומים והעלבת עובד ציבור, הן חמורות דיין על-מנת שהאינטרס הציבורי בבירורן גובר, בנסיבות המקרה דנן, על האינטרס של המשיב שלא לנהל שני הליכים שונים. אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור ומחזירים את התיק לבית משפט קמא על-מנת שידון בו לגופו", דברי בית המשפט.