על ישראל להיערך למקרה של רעידת אדמה

רעידת אדמה חזקה תתרחש בישראל. אין זו שאלה של האם היא תתקיים, אלא מתי ובאיזו עוצמה. לכשתתרחש רעידת אדמה זו, גם הרצליה ותל אביב יחושו את עוצמתה. לרעידת האדמה הבאה בישראל יש להתייחס באותה מידה כמו לאיום האירני הגרעיני ולחיזבאללה. כך אמר ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל מכון דוידסון במכון ויצמן, בכינוס הרצליה העשירי של המרכז הבינתחומי העוסק בנושא "מאזן החוסן והביטחון הלאומי".

את הדברים אמר היימן במושב שעסק בהטמעת תרבות המוכנות בעורף הישראלי, ובתום נאומו קרא להניע את הגלגל בהקדם האפשרי, תוך התקנת מערכת התראה מבעוד מועד, בנייה על-פי התקנים וחיזוק מבנים.

ישנה סכנת משבר אמון בין אזרחים לרשויות

גידי גרינשטיין, נשיא מכון ראות, אמר כי החוסן אליו אנו צריכים לשאוף, הוא היכולת לצלוח את המשבר, לצמוח בעת שינוי ולהסתגל למצבים חדשים. תרבות של מוכנות נוצרת משיתוף פעולה בין מוסדות המדינה לחברה האזרחית.

לדברי גרינשטיין, "המדינה מתנהלת בכלים של שליטה ופיקוד, בעוד החברה האזרחית מתנהלת בצורה של ביזור. ולכן אם לא נבנה חוסן לאומי ואזרחי, עלול להיווצר משבר אמון חריף בין אזרחים לרשויות המקומיות".

גרינשטיין הסביר בכינוס, כי יחידת המפתח של החוסן מורכבת מתאגידים ארציים, עמותות, ארגוני מתנדבים ומתנ"סים. גופים אלו הם השחקנים המרכזיים ברשת החוסן.

על הסקטור העסקי להיערך ככל יכולתו

סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, ציין כי עד מלחמת לבנון השנייה, ישראל לא הגדירה מי אחראי על ביטחון העורף. אי לכך, אזרחי העורף הופקרו מחוסר לקיחת אחריות ממשלתית. זה לא פשוט להיערך למשבר עם העצבים המתוחים של אזרחי ישראל. תרגילי העורף לא נועדו להפחיד את הציבור, אלא הם חלק אינטגרלי מבניית מוכנות העורף הישראלי.

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, אמר כי לסקטור העסקי אין ברירה אלא להיערך ככל יכולתו על-מנת למלא את חלקו במחויבות החברתית ולסייע לקהילה. "כרשת סלולרית מובילה, אני רואה עצמי מחויב בזמן חירום להמשיך ולספק שירות ברמה הגבוהה ביותר לאזרחי ישראל", סיכם שפירא.