מזוז: להחמיר הענישה על עבירות טרור

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הניח על שולחנו של שר המשפטים, יעקב נאמן, את הצעת החוק למאבק בטרור לצורך המשך חקיקה. על-פי ההצעה, שהכנתה ארכה כשלוש שנים וכללה עבודת מטה רחבת היקף, תוחמר משמעותית הענישה על עבירות טרור.

הכנת הצעת החוק החלה ביוזמה של היועץ המשפטי לממשלה וגורמי הביטחון, במגמה לבחון מחדש את ההסדרים החוקיים הקיימים למאבק בטרור בהיבטים של המשפט הפלילי והמנהלי, נוכח הצרכים המשתנים במסגרת המאבק בטרור ובמטרה לרכז את כל ההוראות המיוחדות למאבק בטרור בדבר חקיקה אחד, תוך מתן כלים מגוונים לרשויות המדינה להתמודד עם האיומים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל.

תכליתם המשולבת של כלים אלה היא מניעה וסיכול של פעילות טרור, פגיעה בתשתית הארגונית והפיננסית המזינה אותה, תפיסת העבריינים והבאתם לדין, והכל בשים לב למאפיינים המיוחדים של פעילות הטרור, לקשיים באיסוף ראיות קבילות וגלויות, ולסיכון שהיא טומנת בחובה לביטחון מדינת ישראל ותושביה ולסדרי השלטון בה.

בקביעת ההסדרים המוצעים נעשה מאמץ לאזן כראוי בין עצמת הכלים בתחום המשפט הפלילי והמנהלי, הנדרשים להתמודדות אפקטיבית עם הסיכונים החמורים שיש בפעילות טרור ומאפייניה המיוחדים לשם שמירה על ביטחון הציבור והמדינה, לבין מחויבות המדינה לשמירה על ערכי הדמוקרטיה ועל זכויות האדם.

בהצעת החוק הוכללו, בשינויים מסוימים, הסדרים וסמכויות הקיימים כיום בדברי חקיקה שונים, אשר יבוטלו עם השלמת חקיקתו של חוק זה.

העבודה על הכנת הצעת החוק רוכזה על-ידי הגב' רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. לעבודה היו שותפים רבים, שלקחו חלק בגיבוש הנוסח המוצע בנושאים השונים, לפי הצורך. השותפים העיקריים לתהליך היו נציגי הפרקליטות, נציגי השב"כ, נציגי משטרת ישראל, הפרקליטות הצבאית, המל"ל, משרד הביטחון, משרד החוץ , והרשות לאיסור הלבנת הון.

להלן עיקרי הנושאים והעקרונות המעוגנים בהצעת החוק:

* הוסדר נוהל ההכרזה על ארגון טרור על-ידי שר הביטחון הן ביחס לארגונים הפועלים בישראל, והן ארגונים ואנשים שהוכרזו בחו"ל. לצד מנגנון ההכרזה הוסדרו מינוי ועדה המייעצת בנושא ההכרזות, והוסדרו נושאים של הליכי שימוע, וביטול ההכרזות, ועניינים נוספים הקשורים בכך.

* נקבעו בחוק עבירות מיוחדות הנוגעות לטרור והכוללות ניהול ארגון טרור, גיוס וחברות בארגון טרור, מתן שירות לארגון טרור וכן גילוי הזדהות עמו. כן נקבעו עבירות שעניינן הסתה לטרור, העמדת אמצעים וסיוע לעבירה שהיא מעשה טרור, אי מניעת מעשה טרור, איום והכנה לביצוע מעשה טרור, אימונים או הדרכה למטרות טרור, וכן פעולות ועסקות בנשק למטרות טרור.

* בהצעת החוק החדשה שולבו עבירות המעוגנות היום בחוק איסור מימון טרור בשינויים מסוימים- לרבות איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, איסור פעולה ברכוש טרור, עבירות הנוגעות לרכוש של ארגון טרור מוכרז, וכן, עיגון חובות הדיווח אודות רכוש טרור ורכוש של ארגון טרור מוכרז.

* נקבעו הסדרים שעניינם החמרה בענישה בעבירות שנעברו בנסיבות של טרור העונות על הגדרת "מעשה טרור".

על-פי המוצע מעשה יחשב כמעשה טרור על-פי שלשה מבחנים: מבחן המניע למעשה - מניע מדיני, אידיאולוגי או דתי או מתוך עוינות כלפי ציבור; מבחן המטרה של המעשה - מטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או להניע ממשלה או רשות שלטונית לעשות מעשה או להימנע מעשייתו ומבחן מאפייני המעשה שעיקרו - סיכון ממשי לפגיעה בגוף, בחירות, בבטחון המדינה, בשלום הציבור, בבטיחותו או בבריאותו, פגיעה חמורה ברכוש או פגיעה שעלולה להביא לנזק כלכלי חמור או פגיעה בתשתיות או במערכות חיוניות, הכל כמפורט בהגדרה.

כמו-כן נקבעה החמרה בענישה בהתייחס לעבירות קשר, סיוע וניסיון לעבירה, נקבעה ענישה מיוחדת למעשה טרור המוני וכן להיזק לרכוש למטרת טרור.

עוד הוצע כי עונש מאסר עולם (לא חובה) בעבירות טרור יהיה לתקופה לא קצובה או 30 שנה (במקום 20 שנה) וכן נקבעו תקופות ממושכות יותר להמלצה על קציבת מאסר עולם (אחרי 15 שנה במקום 7 שנים), ולמשך המאסר המינימלי שניתן לקצוב כשמדובר במי שהורשע בעבירת טרור (40 שנה במקום 30 שנה).

* ההצעה קובעת הוראות מיוחדות בתחום סדרי הדין ודיני הראיות והמעצרים בקשר לעבירות טרור (קבילות, התיישנות, עבירות שבוצעו מחוץ לשטח המדינה, תקופות מעצר לחשודים בטרור, וכו').
כמו-כן, ההצעה מסדירה באופן נרחב את סמכויות התפיסה והחילוט של רכוש שנקשר בטרור, מתוך תפיסה שפגיעה בתשתית הכלכלית היא אחד האמצעים המרכזיים במאבק בארגוני טרור. נוכח דרכי התנהלות ארגוני הטרור, והקושי באיסוף ראיות קבילות בגלל דרכי התנהלותם זו, מוצע לעגן אפשרות של תפיסה וחילוט מנהליים. כמו-כן, בשונה מכל ההסדרים הקיימים מוצע לאפשר קבלת ראיות לא קבילות וחסויות בהליך אזרחי לחילוט רכוש טרור:

* רכוש של ארגון טרור מוכרז: רכוש זה ניתן לתפיסה בצו מינהלי של שר הביטחון (וכן הוא רשאי לצוות על תפיסת רכוש ארגון שעומד להיות מוכרז). כעבור שנתיים ממועד התפיסה רשאי שר הביטחון, באישור בית המשפט, לצוות על חילוט הרכוש.

* חילוט רכוש הקשור לעבירת טרור או של ארגון טרור בצו שיפוטי: נקבעו הוראות לעניין חילוט רכוש הקשור בעבירה, בעקבות הרשעה בעבירת טרור. נקבעו גם הסדרים לחילוט רכוש בצו שיפוטי בהליך משפטי אזרחי (שלא אגב הרשעה) - הן לעניין רכוש הקשור לעבירה והן לעניין רכוש של ארגון טרור.

* נוסף על סמכויות החילוט העיקריות, נקבעו בחוק גם סעדים זמניים המאפשרים "הקפאה" של הפעילות ברכוש המועמד לחילוט, במטרה למנוע את סיכול החילוט בהמשך.

* לעניין הליכי החילוט נקבעו הוראות בנושאים כגון זכות טיעון של טוען לזכות ברכוש, רכוש בסיסי שאין לחלטו, תיקון וביטול צו חילוט, וכן מנגנון הערעור על החלטת החילוט.