צרפת הפתיעה: תומכת בהצעת ארה"ב - "נפט תמורת מזון" וביטול הסנקציות נגד עירק

צרפת תומכת בהסרה מיידית של הסנקציות נגד עירק, וכן בחידוש התוכנית: "נפט תמורת מזון", כפי שאלה הוצאו על-ידי הנשיא ג'ורג' בוש. הודעה/עמדה מפתיעה זו הציג שגריר צרפת באו"ם, ז'אן מארק דה לה-סבלייר. עמדת צרפת משפרת את הסיכויים להעברת הצעת-החלטה זו במליאת מועצת הביטחון של האו"ם.

על-אף המהפך בגישתה של צרפת - ובעצם התקפלותה, הממשל האמריקני אינו מתרצה כל כך בקלות. שר החוץ האמריקני, קולין פאוול, אמר בראיון לרשת הטלוויזיה P.V.S כי צרפת תצטרך "לסבול את תוצאות התנגדותה למלחמה נגד עירק". פאוול גילה, כי הממשל נדרש עתה להעריך מחדש את מערכת יחסיה של ארה"ב עם צרפת.

להתקפלות צרפת משמעות גדולה: צרפת נענית למעשה להצעת הנשיא ג'ורג' בוש, שהוביל מהלך זה, בשני נימוקים: הרצון לאפשר לעירק לחדש את הסחר עם מדינות העולם, וכך לקדם שיקומה של עירק; הניסיון לייצור מקורות - ממשאבי עירק עצמה - למימון פעולות כוחות האופוזיציה בעירק.

חלק מהכספים שיתקבלו בתוכנית זו - "נפט תמורת מזון", יוזרמו במישרין לכיסוי הוצאות דחופות של עירק, לרבות ההוצאות הכרוכות בהקמת ממשל צבאי זמני, ההולך ומוקם על-ידי כוחות האופוזיציה, ובראשם על-ידי צבא ארה"ב החונה עתה בעירק.

המפסידות הישירות ממהלך זה, הן במיוחד רוסיה וצרפת: עירק חייבת לרוסיה 7.3 מיליארד דולר; ולצרפת - 3.5 מיליארד דולר. עתה, עם חידוש התוכנית "נפט תמורת מזון", ויישומה בפועל על-ידי כוחות האופוזיציה, הולך ומצטמצם הסיכוי שרוסיה וצרפת יקבלו את כספן.

נשיא צרפת, ג'אק שיראק, החליט לשנות את עמדתו בסוגיה זו (על-אף ההפסד הכספי הישיר לצרפת), במטרה לשפר את היחסים עם הממשל האמריקני בכלל ועם הנשיא בוש בפרט. שיראק נטש עתה את בנות בריתו באחרונה, ובראשן את רוסיה וגרמניה, ועתה הוא מצדד, כאמור, בעמדתו של הנשיא בוש.

ככל הידוע, השינוי נובע במידה רבה מההרעה ביחסי הסחר של צרפת עם ארה"ב, בחודשים האחרונים - מאז שהחל שיראק להוביל קו לוחמני נגד בוש ונגד היציאה למלחמה [שיראק אף הותקף כזכור, אישית, כאשר נחשפו קשריו האישיים עם הנשיא סדאם חוסיין: העיתון סאן הלונדוני, הוציא ערב תקיפת עירק מהדורה מיוחדת של העיתון, בצרפתית, ובשער הגליון: קריקטורה, בה נראה הנשיא הצרפתי, ז'אק שיראק, כתולעת בסגנון תולעת (וירוס) מחשבים, העושה נזקים למערכות שאחראיות על הסדר העולמי].

רוסיה וגרמניה מוסיפות לעמוד על קידום הצעת-החלטה במועצת הביטחון, שתיקבע הסרת הסנקציות וחידוש התוכנית האמורה, אך זאת בד-בבד עם שיגור צוות הפקחים מחדש, לעירק; וקביעה של מועצת הביטחון, לפיה לא נמצא בעירק נשק להשמדה המונית. לזאת מתנגד הממשל האמריקני בתוקף.

דובר הבית-הלבן, ארי פליישר, אמר (יום ד'), כי זה הזמן להסיר את הסנקציות, כיוון שאלה הוטלו ב-1991 בעת משטרו הרודני של סדאם חוסיין, ועתה, מאחר ומשטרו של סדאם "הפך להיסטוריה, גם הסנקציות שייכות להיסטוריה".