החוב הממשלתי גדל ב-8.9% בשנת 2009

היחידה לניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, פרסמה (יום ד', 27.1.10) נתונים בנוגע לחוב הממשלתי ולשוק האג"ח הממשלתי המסכמים את שנת 2009.

במהלך שנת 2009 גדל החוב הממשלתי ב-8.9%, ועלה מ-547 מיליארד שקלים בסוף שנת 2008, ל-596 מיליארד שקל. עיקר הגידול בחוב הממשלתי הינו על-רקע המשבר הכלכלי, והוא נבע מגיוס נטו חיובי גדול ומעלייה במדד המחירים לצרכן במהלך שנת 2009.

ביחידה לניהול החוב הממשלתי אומרים כי לאחר מספר שנים של גיוס נטו נמוך, נרשם בשנת 2009 גיוס נטו גבוה יחסית אשר נועד לממן גירעון ממשלתי בגובה של 5.15% מהתוצר. יחד עם זאת, נאמר, הגירעון הממשלתי, הגידול בתיק החוב והגידול ביחס החוב לתוצר היו נמוכים מהתחזיות בתחילת 2009.

עוד עולה מהנתונים כי שיעור החוב הממשלתי ביחס לתוצר בסוף שנת 2009 עמד על 78% - גידול של 3% לעומת אשתקד. יצוין כי חוב זה אינו כולל גם את חובות הרשויות המקומיות ביחס לתוצר. הכללתו בחישוב החוב צפויה להוסיף בין אחוז לשני אחוז נוספים.

מנתוני המסחר לשוק האג"ח הממשלתי לשנת 2009 עולה, כי בשנה זו נרשמו מחזורי מסחר גבוהים בשוק המשני בדומה לשנת 2008. מחזור מסחר יומי ממוצע באגרות חוב ממשלתיות עמד על כ-3.4 מיליארד שקל בזירות השונות (בורסה, MTS ,OTC). מחזור יומי ממוצע בזירת MTS (זירת עושי שוק ראשיים), רשם גידול במהלך השנה ועמד על כ-360 מיליון ש"ח.

בשוק ההנפקות אמרו באוצר כי על-אף היקפי הגיוס הגבוהים, מרבית עושי השוק הראשיים עמדו במחויבות הרכישה, ואף מעבר לכך, ובכך תרמו לביקושים ערים וליחסי כיסוי גבוהים. סך האג"ח אשר הוצע לעושי השוק הראשיים ולציבור באמצעות מכרזים רגילים, עמד על כ-60 מיליארד שקל. סך הביקושים הכולל במכרזים אלו עמד על כ-256 מיליארד שקל - יחס כיסוי כולל של 4.2. רק ב-4% מכלל ההנפקות ב-2009 נרשם יחס כיסוי נמוך מ-2.

דירוג עושי השוק הבולטים בשוק הראשוני לשנת 2009 מצביע כי שלושת עושי השוק בעלי היקפי הרכישה הגבוהים הם בנק לאומי, בית ההשקעות גולדמן סאקס ובנק ברקליס, בסדר זה. הדירוג בשוק הראשוני מתבסס על היקף הרכישות במכרזי איגרות החוב הממשלתיות.

שר האוצר, יובל שטייניץ, התייחס לנתונים ואמר: "אנו מברכים על העובדה שיחס החוב-תוצר גדל באחוזים זניחים בהשוואה לקפיצה הדרמטית ביחס זה ברוב מדינות המערב. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי אנו דבקים בהמשך מגמת הורדת יחס החוב תוצר ל-60% בטווח הארוך. העובדה שישראל הצליחה לחצות את המשבר הגלובלי ללא קפיצה משמעותית ביחס חוב תוצר מעניקה לנו יתרונות עתידיים ומעמידים אותנו בנקודת זינוק טובה להמשך ההתאוששות מהמשבר ולצמיחה מחודשת".