בקרוב: עולם בלי סודות

המרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב קיים (יום ג', 26.1.10) כינוס מומחים שמטרתו לבחון את ההשפעה של טכנולוגיות עתידיות ששימוש בהן עלול להביא לפגיעה בפרטיות.

מנהל המרכז, ד"ר יאיר שרן, מונה חלק מהתרחישים שיידונו בכנס כמו פענוח מחשבות באמצעות מחשב, ניתוח גנטי מבלי שהאדם ידע על כך וטכנולוגיות נוספות המאיימת על פרטיותנו.

לדברי ד"ר שרן, בפתח ממתינות טכנולוגיות רבות בתחום הביטחוני שיאפשרו למשל לראות ולהאזין מעבר לקירות, להחביא מיקרופונים וציוד עיקוב ננומטרי כמעט בכל מקום, לאסוף מידע גנטי על אנשים ללא ידיעתם ועוד.

"זה יכול להביא לתסריט פרא - עולם ללא סודות, מונח שטבע פרופ' ניב אחיטוב (שותף נוסף למחקר) בספר שכתב על עתיד האינפורמציה. תרחיש פרא הוא תרחיש שהוא אפשרי בסיכוי נמוך אבל יש לו משמעות והשפעה חברתית גדולה מאד. זה תסריט מטריד ויש להיערך אליו.

במחקר ובסמינר ייבחנו תרחישים טכנולוגיים שונים שמשקפים התפתחויות טכנולוגיות עתידיות אשר עשויה להיות להם השפעה על עתיד הפרטיות. תסריט בו תהיה בקרה ביומטרית כוללת על האוכלוסיה מצד השלטונות הינו תסריט בעל סיכוי מימוש גבוה ובעל השפעה רבה על תפיסת הפרטיות. מאידך תסריט בו ניתן יהיה לפענח מחשבות נראה כיום בעל סיכוי התממשות נמוך אך גם לו השפעה כבדה על פרטיות ויש אומרים קץ עידן הפרטיות. המחקר עצמו יבחן התפתחויות בתחומי ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיות מידע, חקר המוח וקוגניציה תוך ניסיון לבחון את משמעותם לתפיסת הפרטיות בדורות הבאים.

כפי שראינו לאחרונה בהתנגדות העממית שקמה בארץ לנוכח חוק המאגר הביומטרי, פרטיות היא נושא רגיש. לדברי שרן, מנהל המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית ליד אוניברסיטת ת"א (המרכז לחיזוי), הנושא יהפוך לרגיש עוד יותר עם הגעתן לבשלות של טכנולוגיות שונות שעלולות לפגוע בפרטיות.

אחת מהשערות המחקר היא שדור העתיד, החובש כיום את ספסלי בתי הספר וגדל אל תוך העולם הטכנולוגי העתידי, יתפוס את הפרטיות באורח שונה ועשוי להיות רגיש פחות לפגיעה בו.

האיזון המתאים

צילום: בין ביטחון לפרטיות

המרכז לחיזוי עומד בראש פרויקט חדש במסגרת תוכנית המסגרת השביעית למו"פ של האיחוד האירופי. פרויקט המחקר הוא חלק מחבילת פרויקטים במסגרת תוכנית המו"פ האירופית העוסקים בסוגיות של מדע וחברה.

פרויקט PRACTIS נועד לעסוק בשאלות הנוגעות להשפעת הטכנולוגיות החדשות על הפרטיות. כיבוד כבוד האדם וריבונותו, הטמעת סדר חברתי וסולידריות ופיתוח ושימוש ביתרונות של טכנולוגיות תוך מניעת השפעות שליליות אפשריות. הערכת הטכנולוגיות במבט בין תחומי ויצירת דיאלוג בין מדע וחברה הינם ממטרות המחקר.

ב-26 בינואר יגיעו לסמינר מיוחד נציגים מכל המוסדות השותפים בפרויקט ובהם בנוסף לחוקרים מהמרכז ומהאוניברסיטה (הפקולטה למשפטים ומכון נטויז'ן לחקר האינטרנט) גם נציגים מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, אוניברסיטת טורקו בפינלנד, האקדמיה למדעים של פולין, אוניברסיטת נאמור בבלגיה והמרכז הבינתחומי למחקר השוואתי במדעי החיים באוסטריה. המרכז לחיזוי מוביל כבר פרויקט אחר העוסק באיומי טרור עתידיים וההערכות הנדרשת למניעתם.

מטרת PRACTIS היא לגבש דרכים והמלצות כיצד להיערך לעידן של טכנולוגיות עתידיות ששימוש בהן עלול להוות פגיעה בפרטיות. הפרויקט יעסוק בהשפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות על תפיסת הפרטיות באירופה והמענה הנדרש לשינויים שיתרחשו בהיבט האתי והמשפטי כמו גם לשינויים בתחום המו"פ והחברה, אומר ד"ר שרן.

המניע של האירופים ליזום פרויקט כזה הייתה ההבנה שמחד העולם הטכנולוגי העתידי לכשעצמו עלול להקנות יכולות הפוגעות בפרטיות ומאידך שמתפתחים צרכים, במיוחד בתחום הביטחון, המובילים לכך שיש להתערב או לפגוע בפרטיות של אנשים אם רוצים להשיג ביטחון מוגבר. "המשימה תהיה למצוא את האיזון המתאים בין ביטחון ופרטיות".

"בפועל אנו רואים כל העת זליגה משמירה על פרטיות לכיוון של פגיעה בפרטיות". אומר ד"ר שרן. "באנגליה לדוגמה התקיים מאבק ארוך שלווה בהתנגדות ציבורית עזה להתקנת מצלמות אבטחה בכל פינת רחוב. היום, לאחר שהמצלמות הותקנו, הציבור התרגל לנוכחותם תוך אמון שמערכות האכיפה על הסדר הציבורי לא יעשו שימוש לרעה במידע שנאסף על האזרחים אלא רק ישתמשו בו כדי למנוע או לפענח מקרי פשע".

על המאגר הביומטרי שעבר בחוק לאחרונה אמר שרן כי מדובר בפשרה שתוביל לבסוף להקמת המאגר בהיקפו המלא. הסיכון לפריצתו ולשימוש לרעה במידע שייצבר בו אינו נמוך והוא יעלה עם הזמן ככל שהיכולת הטכנולוגית תתפתח. בהתאם יהיה צורך גובר והולך למגן את המאגר ולפקח עליו באורח הדוק, כדי למנוע זליגה של מידע לגורמים בלתי מורשים.

ציטוט בהשראת וינסטון צ'רצ'יל שנעשה בו שימוש על-ידי נתניהו באו"ם - "אל תנמנם בראותך טכנולוגיות מתפתחות כדי שלא תהיה מופתע".