"צמיחה איטית עולמית תשפיע על הפוטנציאל בישראל"

"העמידות של הכלכלה הישראלית במהלך המשבר העולמי שיקפה את תגובת המדיניות החזקה למשבר ואת התנאים הכלכליים היציבים, הפיקוח ההדוק על הבנקים, הפחתת החוב הציבורי והרפורמות המבניות בשנים שקדמו למשבר. עם זאת, צמיחה איטית יותר בכלכלה העולמית בטווח הבינוני תשליך על פוטנציאל הצמיחה של ישראל" - כל עולה מדברי הסיכום שפרסמה אתמול (ב', 25.1.10) קרן המטבע הבינלאומית בדוח שלה על כלכלת ישראל לשנת 2009.

בדיון על הדוח, שהתקיים לפני כשבוע במועצת המנהלים של הקרן, בירכו הדירקטורים של הקרן על הצעדים שנקטה ישראל לקראת התמקדותה בפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח, בהם אימוץ הכלל של הפחתת החוב הציבורי, הידוק המדיניות המוניטארית בתקופה האחרונה, ההתקדמות לקראת אימוץ חוק בנק ישראל חדש ופעולות שונות להידוק הפיקוח על הסקטור הפיננסי.

הדירקטורים טענו עם זאת כי נותרו עדיין אתגרים. לדבריהם, האמינות הכלל החדש של תקרת הגירעון עדיין לא מבוססת היטב והחוב הציבורי גבוה וצפוי לגדול בטווח הקצר לפני שיחזור למסלול הירידה.

עוד נאמר, כי למרות שהפעילות הכלכלית התאוששה מוקדם יחסית, לחצים לעלייה בערך השקל עלולים להציב סיכונים חדשים. בהקשר זה ציינו דירקטורים כי נחוצים מאמצים נוספים כדי לטפל בסיכונים, בעיקר מיתון הסדרי השכר הקרבים בסקטור הציבורי, גם כאיתות להסדרי השכר בסקטור הפרטי.

"דרושה רפורמה בכללים הפיסקאליים"

הדירקטורים ציינו את חשיבות המסגרת הפיסקאלית. הם אמרו כי על ישראל לקדם צעדים שיביאו להתאמה בין תקרת סכום ההוצאה הציבורית לסכום ההוצאה על תוכניות ספציפיות. רפורמה של הכללים הפיסקאליים - עם אימוץ מסגרת הכוללת יעדי חוב ספציפיים לטווח הבינוני - תסייע לדבריהם לבסס את סדר העדיפות של הפחתת חוב ותאפשר גמישות פיסקאלית בטווח הקצר.

צעד שכזה, הם הסבירו, יש ללוות באמצעות תקרת הוצאה רב שנתית עם מאפיינים אנטי מחזוריים מתאימים. "חיזוק תכנון התקציב לטווח הבינוני יגביר את האמינות וישפר את יעילות ההוצאה", הם ציינו.

בהינתן ההתאוששות הכלכלית, וההיסטוריה של אינפלציה גבוהה בעבר, הדירקטורים בירכו על הצעדים שננקטו להתחלת הנסיגה מהצעדים הלא קונבנציונאליים של המדיניות המוניטרית - לרבות ההתערבות המתוכננת מראש בשוק המט"ח והעלאת שער הריבית. הם ציינו את המחויבות של הרשויות להימנע מקביעת יעד ספציפי לשער החליפין. לדבריהם, יש להפסיק את ההתערבות על-פי שיקול דעת בשוק המט"ח באופן פורמלי, ולהשאירה למצבים קיצוניים בלבד. זאת, לאחר שריבית הבנק המרכזי תתבסס מעל לרצפתה האפקטיבית. הדירקטורים המליצו לזרז את ההליכים הנדרשים לאימוץ חוק בנק ישראל.

למרות שמערכת הבנקאות הישראלית התמודדה היטב עם המשבר הפיננסי, הדירקטורים סברו שיש מקום לחזק עוד את מסגרת הפיקוח. מבחני מאמץ מקיפים למערכת הבנקאות, פרסום תקופתי של דוח יציבות פיננסית ע"י בנק ישראל ותיאום רב יותר בין המפקחים השונים יגבירו את השקיפות והיציבות, הם אמרו. מספר דירקטורים המליצו אף לשקול הסדר פורמלי של ביטוח פיקדונות.

הדירקטורים העירו לחיוב על העדיפות הגבוהה שמייחסות הרשויות לפיקוח אפקטיבי של הסקטור הפיננסי החוץ בנקאי, וציינו את הצורך בהגדלת התקציב, כוח האדם והעצמאות של הגופים המפקחים על סקטור זה. בהקשר זה, הפרדת הפיקוח על הפנסיה והביטוח ממשרד האוצר תשקף את הנהוג בעולם. עוד נאמר בהקשר זה, כי יש לעודד פרסום תקופתי של ניתוח הסיכונים ע"י המפקחים של הסקטור הפיננסי החוץ בנקאי.