ביטל עסקה לרכישת ספר תורה לזכר בנו ונתבע

יוסף כץ, אב שכול, תבע את בנימין גואלמן בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שנאלץ לבטל עסקה לרכישת ספר תורה להנצחת בנו המנוח. לדבריו, שילם מקדמה על סך 10,000 שקל מתוך 100,000 שקל, ולאחר שההסכם בין הצדדים נחתם - העסקה לא יצאה לפועל.

בהסכם צוין שספר התורה יימסר לכץ תוך חודש ימים לאחר חתימת החוזה ונקבע פיצוי מוסכם בסך 2,000 דולר שישלם המפר. כץ הסביר שלא היה לו את סכום היתרה וכי "משרד הביטחון פיתה אותי והבטיח לי לתת את הכסף ואכן נתן באיחור של 21 יום אחרי גמר ההסכם".

כץ צירף לכתב התביעה מכתב ששלח לנתבע ביום 4.9.08, בו כתב: "אליה וקוץ בה: למרות שמיד עם חתימת ההסכם מסרתי עותק מההסכם למשרד-הביטחון, עד היום לא קיבלתי תשובה מהם וזאת בשל חילופי פרסונל העוסקים 'בהנצחת החייל'. לרוע מזלי, גם בני משפחתי (אחותי) שמעוניינת לתרום סכום נכבד מעלות הספר הופתעה שהכסף שלה, הסגור בבנק טפחות בתוכנית ארוכת טווח, ישתחרר רק ב-אפריל 2009. בסיטואציה זו, כפי שתיארתי, לא נראה לי שאוכל לעמוד בנטל כספי של 90,000 שקל עד כ"ח באלול, תשס"ח, כפי שנרשם בהסכם".

הנתבע השיב בכתב ההגנה שסירובו להשיב את המקדמה מוצדק ויש לדחות את התביעה. לדבריו, כץ הפר את ההסכם ועליו לעמוד בפיצוי הכספי המוסכם בסך 2,000 דולר.

השופט אלכסנדר רון ציין בפסק הדין, שאף שכץ שינה מגרסתו במהלך הדיון, ויותר מפעם אחת, ברור על פני הדברים כי הוא הפר את ההסכם לאחר שלא הייתה בידו היתרה לתשלום סך של 90,000 שקל כמוסכם.

לדברי השופט, בכתב התביעה ובעדותו הדגיש כץ שמשרד הביטחון (ככל הנראה, המחלקה להנצחת החייל) לא מילאה את ציפייתו להשתתף בתשלום. "הגם שעיקר הצדק עם הנתבע מעוררות טענותיו אי נוחות בשני היבטים: ראשית, שעמידה על מלוא הפיצוי המוסכם בנסיבות העניין הינה ניסיון לעמידה על קוצו של תג (תרתי משמע), מקום שאין הדבר ראוי, בפרט, בשים לב לנסיבות הפרשה בכללותה; ושנית, שההסכם שהוצג לכאורה כהסכם המכר, לא היה אלא הסכם תיווך, נושא עליו למד בית המשפט לראשונה מסעיף 2 של כתב ההגנה. פיצוי מוסכם של 2,000 דולר הינו בלתי פרופורציונאלי בעליל, ועומד בניגוד ללשונו ולרוחו של סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות). בפרט ובפרט כשעל ההפרה הצפויה נודע לנתבע שבועות ספורים לאחר ההסכם, וכשנתברר שאין המדובר כלל בחוזה מכר אלא רק בחוזה תיווך. במאמר מוסגר אך אבהיר שאין זה מן המקובלות לקבוע פיצוי מוסכם גבוה למתווכים, שלא לדבר על כך שאין בהסכם ביטוי לכך שהמדובר בכלל בהסכם תיווך".

השופט הוסיף כי גם אם כץ הפר את ההסכם, אין משמעות הדברים שהוא לא זכאי להשבה. "בנסיבות העניין אני מעמיד את שיעור הפיצוי לו זכאי הנתבע על סך של 1,000 שקל, ודומני, בפרט בשים לב לנסיבות בהן ביקש התובע לרכוש את ספר התורה, שדי בכך. ישיב אפוא הנתבע לתובע 9,000 שקל".