הצעת חוק: היקף הנכסים הניתנים למשכון יורחב

מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הפיצה (ב', 18.1.10) את תזכיר חוק המשכון. מדובר בהצעת חוק שיחליף את חוק המשכון הקיים. לטענת המשרד, החוק צפוי לפתוח את שוק האשראי ולהביא לרפורמה בדיני השעבודים בישראל.

לדברי המשרד, מחקרים מראים כי ברוב מדינות העולם לווים נדרשים לתת ביטחונות, וכי הלוואות מובטחות נהנות מתנאי הלוואה טובים יותר, בין אם היקפי ההלוואות גדולים יותר ובין שהריבית נמוכה יותר. בהתאם לכך, הרפורמה המוצעת בדיני השיעבודים מבוססת על הדין הנוהג בארה"ב ובקנדה.

החוק לא שונה מזה 43 שנה

חוק המשכון הנוכחי נחקק ב-1967, ומאז כמעט שלא תוקן. עם השנים התגבר הצורך לעדכן את ההסדר החוקי בשל ההתפתחויות בעולם המסחר, ולהסדיר סוגיות בתחום דיני השיעבודים שלא הוסדרו כראוי בחוק הקיים. העיקרון המנחה בחקיקה היה להשוות את תחום השיעבודים בין יחידים לחברות, ולבטל אגב כך את השיעבוד הצף הקיים כיום.

במבוא להצעת החוק כותב משרד המשפטים כי "אחד הצעדים הנדרשים על-מנת לפתח את שוק האשראי ולהגביר את התחרות בו הוא קיומו של חוק משכון מודרני, שיאפשר היקף רחב יותר של נכסים הניתנים למשכון - ובכך יקטין את הסיכון של נושה לאי-פירעון מצד החייב, יבטל את ההבחנות הקיימות כיום בין יחידים חייבים לבין חברות, יקבע סדרי עדיפויות בין נושים שונים בהתאם לאיזון בין האינטרסים ביניהם, ויקנה ודאות בשיטת מרשם מודרנית".

המשמעות העיקרית של הצעת החוק היא למי שאינו בגדר תאגיד. כך, גם יחיד יוכל לשעבד כנגד הלוואה מלאי מתחלף ולאו-דווקא נכס ספציפי.

אחד השינויים המרכזיים המוצעים הוא הכרה ביכולתו ובזכותו של יחיד (לעומת זכותה של חברה) למשכן נכס שטרם הגיע לרשותו, ואף נכס שטרם בא לעולם; על-פי ההסדר המוצע המשכון יהיה תקף כלפי הצד השני - מרגע יצירתו, וכלפי צד שלישי - מיום רישומו או הפקדתו כפי שייקבע בחוק. זאת להבדיל משעבוד צף התקף כלפי צד שלישי רק מעת התגבשותו ואשר חל רק לגבי חברות.

הצעת החוק, לדברי משרד המשפטים, מבוססת על ההנחה כי כיום לא סביר ליצור רפורמה בדיני השעבודים אשר אינה כוללת את האפשרות למשכן נכס עתידי, זאת בדומה למגמה המסתמנת במדינות בהן נערכה רפורמה בנושא ובמדינות אשר שוקלות שינוי מהותי בדין, להגדיל את היקף הנכסים הניתנים לשעבוד, וזאת בשל ההכרה כי הגדלת היקף הנכנסים הניתנים לשעבוד, ומתן אפשרות ליצירת מגוון גדול יותר של שעבודים מאפשרת לחייבים יתר גמישות מול נושים, מפתחת את שוק האשראי ומאפשרת תנאי הלוואה נוחים יותר.

להצעה לא תהיה השפעה גדולה על תחום המשכנתאות, שכן מדובר במשכון של נכס ספציפי ולא ערטילאי. עם זאת, ההצעה תצמצם את יכולת הבנקים לוודא כי הלווה לא שיעבד את הנכס מספר פעמים, כדי להשיג אשראי מירבי.