70,000 גופות בקברי אחים

תושבי האיטי האומללים איבדו כל תקווה אמש (א', 17.1.10), כשלמרות התגובה הבלתי-רגילה של מדינות העולם כולו, שעמדו בתור כדי להגיש עזרה, ציוד החירום עדיין לא הגיע לאלו הזקוקים לו יותר מכל.

"זהו אסון היסטורי", אמרה דוברת האו"ם אליזבת בירס. "מעולם לא נאלצנו להתמודד עם כזה אסון בהיסטוריה של האו"ם. הוא לא דומה לאף אחד".

ואם המשבר הקיים והמיידי לא מפחיד מספיק, הרי שהאתגר איתו תתמודד המדינה, ובתקווה גם העולם כולו, קשה ביותר. אמש, שר הבריאות העריך כי שלושה רבעים מבירת האיטי, פורט-או-פרינס, יצטרכו להיבנות מחדש.

פורט-או-פרינס אמש הייתה עיר נואשת כמו שרק מקום ובו נמצאים שני מיליון בני אדם עם משאבים המספיקים רק למספר אלפים. בעיר אין מים, אין מזון, אין ציוד רפואי ובוודאי שלא ביטחון - הסיבה המשמעותית לכך שפעולות הסיוע חייבות להיות מלוות בכוחות ביטחון.

ניצולים אחרונים

אמש, ניצלה ילדה בת שנתיים בשם מיה, מגן ילדים שהתמוטט עליה על-ידי כוחות מכבי האש של מנצ'סטר. הילדה הייתה לכודה במשך שלושה ימים תחת ההריסות בפורט-או-פרינס, אך ניצלה אתמול, לאחר ש-64 צוותי ההצלה התפרסו באזור.

מאוחר יותר, כבאי אש בריטיים הצילו גבר ואישה מבין ההריסות של מרכול, ואישה נוספת, בת 39, מהריסות של בניין דירות שהתמוטט עליה.

אישה אחרת נמצאה ביום שישי ליד מלון מונטנה לאחר 17 שעות של מבצע חילוץ שבוצע על-ידי צוות חילוץ והצלה מארצות הברית. הדבר הראשון שביקשה, היה כוס יין...

צוות טלוויזיה אוסטרלי חילץ ילדה בריאה בת 16 חודשים מהריסות ביתה - 68 שעות לאחר רעידת האדמה. הצוות היה במהלך צילומים במקום כששכנים וכתבים שמעו את בכייה של הפעוטה. "יכולתי לראות גופה, מעין קצה של ארון, יכולתי לשמוע את בכייה של התינוקת בצד השמאלי של הגופה", סיפר דייוויד קלסטינו, מהרפובליקה הדומיניקנית, שעבד עם צוות הטלוויזיה.

אין מקום למתים

כעת, אפילו במותם, אין כבוד לאנשי האיטי הנטושים. בית הקברות הענק, ביתן האחרון של המשפחות המפורסמות ביותר של המדינה, הפך בתוך חמישה ימים ממקום של כבוד ואבל - למתקן של זוועה.

כתבים שהגיעו למקום תיארו הבוקר את הזוועה. הם מספרים כי אפשר לראות זאת כבר מספר מטרים לאחר הכניסה לבית הקברות. מיד לאחר שעוברים את השער המפואר והולכים לאורך המסלול המרכזי המתפתל כנחש דרך שורות הקברים, ריח הצחנה נישא באוויר.

הריח נוראי, מתארים אנשי ההצלה, אך המראות קשים עוד יותר. גופות מוטלות בערימה לאורך המעברים, אחת על השנייה. מספר תרנגולות מנקרות בהן כמו בגרעיני תירס. אחת הגופות, אישה עם שיער קלוע בשנות השלושים לחייה מוטלת כשידיה התאבנו ומושטות קדימה, כמו מנסה להחזיק בחיים אך לא מצליחה.

מספר מטרים משם, נתקלו הכתבים בעגלת יד, ישנה וחלודה, ובתוכה שש גופות שנערמו בתנוחות מעוקמות. אחת הגופות הייתה מונחת כשידה מושטת קדימה, ורכב שהגיע לבית הקברות לפרוק גופות נוספות פגע ביד והשאיר אותה תלויה כמו דלת שבורה.

כל חמש דקות מגיעה גופה נוספת, ועבור רבים מאנשי האיטי, המסע מסתיים רק מטרים ספורים בתוך הכניסה, כי מקום אחר פשוט אין.