איבוד חוש הריח - סמן לאלצהיימר

חוסר תפקוד של חוש הריח - תסמין שכיח של מחלת אלצהיימר - יכול לשמש ככלי אבחוני מוקדם למחלה. היווצרות פלאק עמילואיד ו-neurofibrillary tangels (מבנה דמוי פקעת שנמצא בתוך התאים) תורמים לפגיעה בתאי העצב שבמוח ולתסמינים של מחלת אלצהיימר.

מדענים מהמרכז הרפואי לנגון שבאוניברסיטת ניו-יורק השתמשו בעכברים שהונדסו גנטית, ופיתחו עמילואידים במוח בתהליך של מחלת אלצהיימר מתקדמת, הדומה מבחינה פתולוגית לזה שבבני אדם. הם גילו כי הצטברות עמילואיד האופיינית למחלת אלצהיימר הופיעה תחילה באזור במוח האחראי על הריח, ישירות מעל האף. העכברים עם ריכוזי העמילואיד הגבוהים נזקקו לזמן הרחה ממושך יותר כדי "ללמוד את הריחות". הם סבלו גם מקושי בהבחנה בין ריחות.

מאחר שתסמינים התנהגותיים של אלצהיימר יכולים להופיע לעיתים קרובות בשלב מוקדם בחיים, ייתכן שבדיקת חוש הריח דרך פרזנטציה מרובה של אותו ריח יכולה להועיל באבחון מוקדם של אלצהיימר - עד לפני שלב ההתנוונות הרצינית של המוח.

מה שהפתיע את החוקרים במחקר הנוכחי, היה שהביצוע של העכברים במבחן הריח הושפע גם מכמויות הקטנות ביותר של העמילואיד שבמוח, שהיה נוכח כבר בגיל שלושה חודשים (שווה ערך לאדם צעיר). מדובר, לדברי החוקרים, בממצא משמעותי משום שלא כמו בסריקת מוח, מבחן ריח המבוצע במעבדה יכול להיות אלטרנטיבה לא יקרה לאבחון מוקדם של אלצהיימר.

עורכי המחקר ציינו כי לתוצאות חדשניות אלו יתרון כפול - לא רק כאישור לכך שבעיות של חוש הריח יכולות לשרת כסמן מוקדם לאלצהיימר, אלא שבמידה שיהיה תוקף לממצאים גם בניסויים בבני אדם, הרי שהם יוכלו להוביל לפיתוח טיפולים חדשים למחלה.