במהלך חקירת סביבה חדשה יוצרים עכברים "קשר", כלומר, במקום מסוים בזירה, בו הם מבקרים מעת לעת, הם משנים את תנועתם מהתקדמות, לתנועה בשטח מצומצם, בו הם יוצרים מסלול פתלתל, עקלקל ומלא היפוכי כיוון. כך מדווח במחקר חדש שנעשה על-ידי חוקרים ישראלים בשיתוף עם חוקר קנדי.
המחקר מוכיח שיצירת מקומות אלו מוגברת במצבי לחץ, ומציע שההתפתלות עוזרת לעכבר לפענח את התמונה שנשקפת מן המקום, מעצימה את הזיכרון של המקום, מספקת לעכבר מספר נקודות מבט על הסביבה והופכת את המקום לציון דרך המשמש לניווט וקישור של כל ההיבטים למקשה אחת.
מושגי ה"מקום" וה"אגנדה" מובנים מאליהם כאשר מדובר בחיי היום-יום, אך מה משמעותם בחייו של עכבר? על-ידי שימוש בכלים חישוביים מתקדמים החוקרים מראים כיצד עכברים יוצרים ומשתמשים בסוג מסוים של מקום (הנקרא "קשר"). קשרים וסוגים נוספים של מקומות שהתגלו במחקרים אחרים תורמים להבנתנו כיצד עכברים עושים מיפוי של סביבה לא מוכרת וכיצד הם תופשים את המרחב.
לטענת החוקרים, בסביבה ריקה, ללא ציוני דרך בולטים, העושר התחושתי שמיוצר בעזרת ההתפתלויות, העיקולים והפניות החדות עשוי להעצים, להקנות משמעות, לייצג באופן מוחשי את המקום בזיכרונו של העכבר ואף למתג אותו על-ידי חותם תחושתי ייחודי למקום זה.
חקירת המרחב היא מרכיב מרכזי בהתנהגות האדם ובעלי החיים. התנהגות זו נחקרת כמאה שנה אצל מכרסמים, ומשמשת כמודל מרכזי לחקר הממשק בין ההתנהגות לגנום ולמוח. עד לאחרונה נחשבה התנהגות זו לכמעט אקראית. לאחרונה מפוענחת התנהגות זו בהדרגה תוך חשיפת מקומות ייחוס שנקבעים על-ידי העכבר ומשמשים אותו עצמו לניווט ואת החוקרים להבנת תפישת עולמו.
בעידן מדעי זה שבו יש מאות חוקרים ששואלים את השאלה "מה לא בסדר עם העכבר שלי?" - עכבר שהם עצמם הנדסו על-ידי מניפולציות גנטיות ופרמקולוגיות - קשה, וברוב המקרים לא ניתן להבין את השפעת הגנים והתרופות על המוח, ועל גרימת מחלות כמו סכיזופרניה, אוטיזם, דיכאון וחרדה ללא הבנת ההתנהגות הטבעית וההתנהגות של מודלים מהונדסים של מחלות אלו.
יצויין, כי המחקר נתמך על-ידי הקרן הלאומית למדע. ממצאי המחקר פורסמו ב-PLoS Computational Biology. החוקרים: דר אנה דבורקין, פרופ הנרי שכטמן (קנדה), פרופ אילן גולני (ישראל).
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה