הופחת עונשו של נאשם שבדירתו נערכו הימורים

מוחמד נמרי ערער לבית המשפט המחוזי בירושלים על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בעיר, שהרשיע אותו לאחר ניהול הוכחות בעבירה של איסור החזקה או הנהלה של מקום למשחקים אסורים, בהתאם לסעיף 228 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

בית משפט השלום לא קיבל את גרסתו, כי לא ידע שהמקום שהשכיר בחוזה שכירות לנאשם נוסף באותו כתב אישום, שימש מקום לעריכת הגרלות והימורים אסורים. הכרעת הדין התבססה על כך שהמערער לא רק עצם את עיניו לעובדה שהמקום שימש למטרות אלה, אלא אף נהג "בכוונה וביודעין". בית משפט השלום דחה את גרסתו של המערער, שלא ביקר במקום בתקופת השכירות, והסתמך בין היתר על עדותו של אחד השכנים שראה את המערער במושכר.

בית משפט השלום גזר על המערער מאסר בפועל למשך חמישה חודשים והפעיל מאסר על תנאי לתקופה של ארבעה חודשים, שהיה תלוי ועומד נגדו. בית המשפט השלום קבע: "המאסרים ירוצו לפנים משורת הדין בחופף וירוצו כדלקמן: 40 יום בין כותלי הכלא, והיתר בעבודות שירות...". כמו-כן, נגזר על המערער מאסר על תנאי למשך ארבעה חודשים.

בכתב הערעור הלין המערער על קביעותיו של בית משפט השלום בעניין הרשעתו, בין היתר על כך שלא התייחס לעניין ה"הסכמה" שלו. לעניין העונש נטען, שנגזר עליו עונש העולה על זה שקבוע בחוק. המערער ביקש להסתפק בהארכת המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו, ושלא יישלח למאסר בין כותלי הכלא.

העונש חרג מהמקסימום

בית המשפט המחוזי פסק: "לא ראינו מקום להתערב בממצאיו ובקביעותיו של בית המשפט קמא המבוססים על אי אמון שרחש לעדותו של המערער, וכפועל יוצא לקביעות העובדתיות הנובעות מכך. בית המשפט האמין לעדותו של עד תביעה 1 שראה את המערער במושכר ודחה את גרסת המערער כי לא ביקר בו. בית המשפט גם הסיק מדברי המערער עצמו, בעת שהשכיר את המושכר לנאשם האחר, כי עצם את עיניו לאפשרות שהמושכר ישמש להגרלות ולהימורים אסורים. גם הטענה כי לא ניתנה הסכמה של המערער דינה להידחות".

עם זאת הסכים בית המשפט המחוזי לטענה שהעונש חורג מהעונש הקבוע לצד העבירה, שכן העונש המרבי הוא שישה חודשים בעוד שבית משפט שלום גזר תשעה חודשים (חמישה חודשים בפועל וארבעה על תנאי) וקבע שיש לדחות את טענותיו האחרות של המערער, ולאור הנסיבות לא התקיימו נסיבות המצדיקות להסתפק בהארכת המאסר על תנאי.

"מאחר שקיבלנו את טענתו של המערער כי העונש שהוטל עליו חורג מעונש המקסימום כנ"ל, אנו מקבלים את הערעור לעניין העונש במובן זה שעונש המאסר בפועל יעמוד על 4 חודשים ובנוסף ייגזר מאסר על תנאי למשך חודשיים. המאסר על תנאי התלוי ועומד מכוח ת.פ. 5496/03 ירוצה בחופף לעונש שנגזר עליו כאן. העונש של המאסר בפועל ירוצה באופן הבא: 30 יום בין כותלי הכלא, והיתר - בעבודות שירות".