הלקוח תידלק את רכבו והחליט לא לשלם

אבי ביטון, מנהל תחנת דלק סד"ש ברח' בני ברית באשדוד, תבע את יהודה אוחיון בבית משפט לתביעות קטנות באשדוד בסכום של 500 שקל, לאחר שתידלק רכבו בתחנה, ולא שילם את מחיר התידלוק.

לטענתו, ביום 23.8.08 בשעה 21:11, הגיע אוחיון לתחנה, תידלק את רכבו בכ-48 ליטר סולר, בשווי של 321.15 שקל וסירב לשלם בטענה שהמשאבה לא תקינה ולא קיבל את כל כמות הסולר. "לאחר שקיבלתי הודעה טלפונית מהמתדלק, הגעתי לתחנה, בדקתי את המשאבה ולא מצאתי בה כל בעיה. לאחר מכן הזמנתי טכנאי שירות שבדק את המשאבה ומצא שהיא תקינה, ולכן דרשתי מהתובע לשלם את סכום התדלוק". לדבריו, לאחר שאוחיון סירב לשלם, ניגש לתחנת המשטרה והגיש נגדו תלונה. ביטון צירף לכתב התביעה את חשבונית התדלוק, דוח על עריכת בדיקת כיול למשאבה מיום: 24.8.08, ואישורים בדבר הגשת תלונה למשטרה.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אך התייצב לדיון בפני השופטת גילת שלו. בעדותו טען שעם הגעתו לתחנה, המתדלק אמר לו שהסולר יוצא לאט, הוא חיכה כרבע שעה והסולר יצא טיפין-טיפין, כשבדק את המשאבה עם המתדלק, הם ראו שלא יצא סולר מהמשאבה ובכל-זאת המונה פעל והמשיך לחייבו, ולכן סירב לשלם את סכום החשבונית. לדבריו, גם הוא פנה למשטרה לאחר המקרה, "התובע ניסה להגיע עמי להסדר שאשלם 200 שקל, ולאחר שהסכמתי, הגיש תביעה". ביטון הכחיש שהציע לאוחיון לשלם סכום פחות מהחוב.

השופטת קיבלה את התביעה: "מדובר בתיק בו גרסה מול גרסה, ואיש מהצדדים לא הביא עדים לתמיכת טענותיו, כאשר התובע אף לא העיד את המתדלק שנכח ביום האירוע בתחנה.

"בהקשר זה יש לציין, כי הנתבע לא הגיש כתב הגנה, כך שהתובע לא יכול היה לדעת טרם הדיון, כי לנתבע יהיו טענות שיצריכו את עדות המתדלק. למרות זאת, התובע הגיש חשבונית תדלוק, שהנתבע לא חלק על כך שהיא קשורה לרכבו, וכן אישור של טכנאי שבדק את אותה משאבה בה בוצע התדלוק ביום 24.8.08, אשר כתב 'נבדקה המשאבה ונמצאה תקינה ואף מנפקת יותר דלק משצריך (20 מ"ל)'. מנגד, הנתבע לא הגיש כל ראיה לתמיכה בטענותיו, לא הציג חוות דעת נגדית המעידה על קיומה של תקלה במשאבה, ולא הביא לעדות את עד הראיה שיכול לתמוך בטענותיו. יתרה מכך, הנתבע טען בפניי כי רכבו תודלק, אך לא בכמות הנטענת, וגם בהודעתו במשטרה, כשנשאל ע"י החוקר כמה ליטרים להערכתו נכנסו לרכבו, השיב 'בסכום של 260 שקל אבל הסכום לתשלום 320 שקל'".

במצב דברים זה, אמרה השופטת, "היה מצופה מהנתבע לשלם לתובע לפחות את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, אך הוא בחר שלא לשלם דבר ועזב את התחנה. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי כף המאזניים נוטה לכיוון גרסתו של התובע, וקובעת כי הוא הרים את הנטל להוכחת תביעתו".

בסופו של דבר, אוחיון חויב לשלם לביטון סך של 321 שקל, בתוספת הוצאות משפט ואגרה בסך של 230 שקל. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.