שהה במעצר בית ופרץ לדירת השכנים

יוסי עאטיאס הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע לאחר שהוא ושני חבריו העבריינים הורשעו, על-פי הודאתם, בבית המשפט השלום בכתב אישום מתוקן. נטען שחברו היה "במעצר בית" בדירה באשדוד ועאטיאס ונאשם נוסף חברו אליו והשתמשו בדירת המעצר כבסיס לטפס לדירה בקומה העליונה באותו בניין, לפרוץ לתוכה, לנסות לפרוץ את הכספת שבה ולגנוב חפצי ערך. כשיצאו מהדירה הגיעו למקום שוטרים ועאטיאס ואחד מחבריו ניסו להימלט, ובסופו של דבר נעצרו.

בגזר הדין עשה בית משפט השלום הבחנה בין נאשם מס' 1 ועאטיאס לבין נאשם מס' 2, באופן שבו עאטיאס ונאשם 1 קיבלו עונש מאסר בפועל של 20 חודשים, ואילו על נאשם 2 הוטלו 12 חודשים.

בנוסף, הופעלו נגד עאטיאס שני מאסרים על תנאי כשמחצית מהתקופה המופעלת הייתה בחופף ומחציתה השנייה במצטבר, ובסך-הכל עונש המאסר הכולל שהוטל עליו היה 35 חודשים.

בכתב הערעור טען סניגורו של עאטיאס שהפער הענישתי בין עונשו של נאשם 2 - 12 חודשי מאסר - לבין עונשו של מרשו - 20 חודשי מאסר - מנוגד לעיקרון אחידות הענישה. הסניגור הסכים שעברו הפלילי של עאטיאס אכן חמור מזה של נאשם 2, אולם לא עד כדי כך.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. "נתנו דעתנו לטענות ב"כ המערער, עיינו בגיליון ההרשעות הקודמות של המערער כמו של הנאשם 2. לאחר שעיינו בכל אלה אנו לא מוצאים מקום להתערב ברמת הענישה שנקבעה בביהמ"ש קמא".

"הדברים לא ניתנים לכימות מתמטי" נכתב בהחלטת בית המשפט, "אולם אין ספק כי נוכח עברו הקשה והמכביד של המערער בפלילים, נוכח העובדה שהעבירה דנן בוצעה שעה ששני מאסרים על תנאי תלויים כנגדו, ונוכח כל שאר הנימוקים שפורטו בהרחבה בגזר הדין קמא, היה מקום לענישה מחמירה יותר של המערער. איננו מוצאים כי ביהמ"ש קמא הפריז יתר על המידה בפערים שנקבעו על ידו לעניין זה, ובוודאי שלא עשה זאת במידה המצדיקה התערבותנו. אשר על כן אנו דוחים את הערעור".