רופא השיניים לא הבין את ההסכם עליו חתם

ד"ר ירון זיקר תבע את הלה המכונים לבריאות המשפחה בע"מ בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, בטענה שחישוב שכרו נעשה שלא כדין ולמעשה הוחתם על הסכם מקפח ולא ברור.

בדיון בפני השופטת יעל אנגלברג-שהם, אמר עורך דינו שלא הוסבר לד"ר זיקר, עולה חדש, שלא ידע לקרוא ולכתוב עברית, מה הם המחירים המשולמים עבור טיפולים שביצע. "לטעמנו, אופן חישוב השכר על-פי הסכם זה מנוגד לחוק הגנת השכר לפי סעיף 25 וניכויים בשכר יעשו על-פי החוק, ולא ניתן לנכות עלויות מעסיק. המעסיק חייב לומר לעובד מה הוא השכר, כאן לא נאמר לו מה השכר. מרשי לא יכול היה לדעת מה שכרו והזכויות שלו כעובד נפגעו קשות".

לדבריו, ד"ר זיקר קיבל טבלת תשלום עבור טיפולים ונאמר לו שיקבל סכום מסוים, אך הוא לא ידע מה יהיה גובה התשלום. "פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, גמל, דמי נסיעה, הבראה - אלו רכיבים שצריכים להתווסף לשכר והנתבעת הפחיתה זאת מהשכר. הוצאות מעביד צריכים להיות תוספת לשכר ולא פיצויים".

עבד רק שלוש פעמים בשבוע

הנתבעת השיבה שמדי שלושה חודשים הוחזרו לד"ר זיקר דמי חופשה. "לגבי רישום החופשה אינני יכול להשיב אם עדיין קיים הרישום. הוא לקח יותר ימי חופשה ממה שהגיע לו. הקיזוז אושר על-פי פסיקת בתי הדין הארצי צורת חישוב הינה לגיטימית ולא מדובר בהסכם מקפח. בצורת העבודה ומאפייני העסק ניתן לקבוע את שכרו של העובד על-פי פעולות שהוא מבצע. המעביד רוצה לבדוק אם אין לו עלויות מעבר למה שהוסכם. דמי החופשה התייחסו לשלושת החודשים האחרונים. התובע עבד שלוש משמרות על-פי בחירתו, ולפחות פעמיים בשבוע לא עבד. בחודש השלישי שולם לו מעבר לפעולות שביצע".

עוד ציינה הנתבעת כי "לעניין המע"מ, הניכוי ירד ממעביד כי התובע קיבל פר פעולה לא כולל מע"מ והמעביד צריך לשלם את המע"מ. אם לקוח שילם עבור סתימה 200 שקל שכוללים מע"מ, שולם לתובע חלק מתוך ה-200 שקל".

על הטענה כי התובע היה עולה חדש ולא הבין את ההסכם אמרה הנתבעת כי רופא השיניים "הגיע אלינו לאחר שבן-דודו עבד אצלנו מספר שנים במרפאה והיה לו מישהו שעזר לו. בן-דוד שלו עבד לפי אותה שיטה והסכם ועדיין עובד. כפי שניתן לראות מדי חודש התובע קיבל פירוט מדויק של כל הניכויים שירדו לצורך חישוב שכר הברוטו וניתן היה לראות מה בדיוק נוכה. זה מעין הסכם מתחדש שהתובע הסכים לתנאיו והוא קיבל עידכונים תקופתיים בכל פעם שהעלו את התעריף. לומר שהתובע לא ידע כיצד חושבה משכורתו ושהוא מקופח, נשמע מוזר שכן הוא עבד אצלנו קרוב ל-9 שנים ולא התלונן אף פעם".

בסופו של דבר, לאחר שהצדדים שבו מההפסקה, הם הגישו לבית הדין הסכם פשרה (שלא פורט בפסק הדין) וביקשו לתת לו תוקף של פסק דין. נקבע שאגרת בית הדין תוחזר לד"ר זיקר על-פי התקנות.