תיק ההשקעות צבר הפסדים והלקוחה תבעה את הבנק

אירינה רוזן תבעה את הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שתיק ההשקעות שלה הניב הפסד בסך של 5,000 שקל. לדבריה, הבנק שיכנע אותה להשקיע בקרנות מומלצות, ובדיעבד התברר שההחלטה הייתה שגויה וחרף פניות חוזרות ונשנות לבנק למזעור נזקיה, הבנק לא היה קשוב ונגרם לה נזק נוסף.

הבנק דחה את האשמותיה של רוזן וטען שהייעוץ ניתן כדין, ואין לרוזן להלין נגדו. "החל משנת 2005 קיבלה התובעת מידע מפורט וייעוץ, על-ידי יועץ שאושר כחוק ליתן ייעוץ בהשקעות, על נתוני ההשקעה והסיכונים בה. התובעת, ביקשה להשקיע את כספה לאחר שהובהרו לה טיב ההשקעה ורמת הסיכונים. ניתן מענה לכל פנייה של התובעת ודווקא מצדה היה חוסר היענות לפניות ואי-הגעה לפגישות והיעדר מעש, במשך מספר חודשים". הבנק ביקש לדחות את התביעה.

השופטת מרים ליפשיץ-פריבס דחתה את התביעה ללא חיוב בהוצאות. לדבריה, רוזן קיבלה ייעוץ מגורם מוסמך ותיק השקעות שנרכש ביום 31.5.07, נמכר ביום 6.7.08 בסך 97,652 שקל, לאחר שנשא הפסדים ורוזן התייעצה עם נציגי הבנק בחודשים יולי-אוגוסט במשך ארבע פעמים. "בסופו של דבר, אכן החליטה התובעת שלא לבצע שינוי בתיק ההשקעות, בהתאם לייעוץ שניתן לה".

"התובעת, לא ביססה את הטענה כי הייעוץ שניתן לה לא למכור את השקעותיה תוך כדי התרחשות הפסדים, היה שגוי. הטענה כי הנתונים של מחלקת המחקר של הבנק מחודש מאי 2007 שגויים, הואיל ובחודש במרץ 2008 הוחלט שלא לכלול קרנות מסוימות בקרנות המומלצות של הבנק, לא הוכחה וכן לא הומצאה ראייה על החלטה שלא לכלול את הקרנות הללו, בעת שנרכש תיק ההשקעות או הוגדל. התובעת, אף לא חלקה על העובדה כי רכישת הקרנות וניהול תיק השקעות היה בו כשלעצמו משום לקיחת סיכון ברמה מסוימת. מעדותה עולה כי היא בעצמה, החליטה ביודעין ליטול אותו על עצמה.

"הטענה, כי רמת הסיכון שנלקח ברכישת הקרנות אינו מותאם לתובעת, לא הוכחה והתרשמתי מהעדויות, כי נטענה רק לאחר שהיו לתובעת הפסדים בתיק ההשקעות... לא התרשמתי שהתובעת, נפלה קורבן למצג שווא מטעה מצד נציגי הנתבעת. לפיכך, לא הוכחה אחריותה לתשלום לתובעת בגין הפסדיה ממכירת תיק ההשקעות. קיימת חובת נאמנות וזהירות של הנתבעת כלפי לקוחותיה.

"היחסים ביניהם, מבוססים על יחסי אמון מיוחדים, המטילים חובות מוגברות של זהירות, תום-לב, חובת גילוי נאות וחובה, שלא להטעות את הלקוח או לנצל את חוסר ניסיונו או להפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת. ממכלול הראיות שהובאו בפני לא הוכח כי הנתבעת, הפרה את חובותיה אלו והוכח, כי היו שיחות מקדימות לרכישת תיק ההשקעות ומתן הסברים לגביו וכן ניתנו עידכונים והודעות לתובעת, על מצב התיק.

"הרצון להשאת רווחים ברכישת תיק השקעות, נושא בחובו סיכונים וסיכויים שיש לתת עליהם את הדעת מראש, ולא בדיעבד. התרחשות הפסדים בתיק ההשקעות, אינה מקנה זכות לפיצוי, היכן שהוכח כי הנתבעת מילאה אחר חובותיה במתן הייעוץ לתובעת שהתרשמתי מעדותה, מיכולת ההבנה הגבוהה שלה", דברי השופטת.