משרד המשפטים מתכנן: רפורמה בתחום הבראת חברות

מחלקת הייעוץ והחקיקה הכלכלית הפיצה (יום ד', 6.1.10) תזכיר חוק להסדרת תחום הבראת החברות בחוק החברות, לאחר שהתזכיר אושר על-ידי שר המשפטים, יעקב נאמן.

התזכיר הוא שלב ראשון בפרויקט של הסדרה מחודשת של כל דיני חדלות הפרעון. מחלקת הייעוץ והחקיקה, בסיוע של ד"ר דוד האן מאוניברסיטת בר-אילן, מתכוונת להתחיל בקרוב בעבודה על הצעת חוק מקיפה להחלפת הדין הקיים ועדכונו בהתאם לשינויים שחלו בעולם הכלכלי בשנים האחרונות. פרויקט זה ייעשה בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים בתחום.

התזכיר, המבוסס בין היתר על דוח ועדת לוין משנת 1990 ותזכירי החוק הקודמים שהופצו בנושא זה על-ידי המחלקה עצמה, הופץ לאחר עבודת מטה ממושכת שכללה התייעצות עם לשכת עורכי הדין ועורכי דין נוספים מהסקטור הפרטי, אנשי עסקים, שופטים ואנשי אקדמיה.

עיקרי השינויים בתזכיר החוק החדש

סמכות לכפות הסדר נושים על סוג נושים שהתנגד לו - בהתאם לדין הקיים רשאי בית המשפט לאשר הסדר נושים רק אם רוב מספרי של המשתתפים בכל אחת מאסיפות הנושים שכונסו בהוראת בית המשפט ורוב של שלושה רבעים מהערך המוחזק בידם הסכים לו. הוראה זו מקנה לכל סוג של נושים כוח לסכל את ההסדר ומאפשרת "סחיטה" של הרוב על-ידי המיעוט. ההצעה כוללת מנגנון המאפשר לבית המשפט לכפות הסדר על סוג של נושים שמתנגד לו בהתקיים תנאים המבטיחים כי אותו סוג נושים לא נפגע כתוצאה מאישור ההסדר. זאת בדומה להסדר הקיים בארצות הברית.

אישור יעיל ומהיר על-ידי בית המשפט להסדר נושים שגובש מחוץ לכתליו - ההליך המוצע מיועד לחברה אשר אינה זקוקה לסיוע מבית המשפט לצורך גיבוש הסדר נושים, אך מעוניינת באישור בית המשפט על-מנת להקנות להסדר תוקף מחייב כלפי כל נושיה ובעלי מניותיה.

בהתאם להצעה, חברה תוכל לגבש את ההצעה ולכנס את אסיפות הנושים מחוץ לכתלי בית המשפט, ולפנות לבית המשפט רק בבקשה לאישור ההסדר. בית המשפט יהיה רשאי לאשר את ההסדר אם נוכח שהתקיימו ההליכים הנדרשים לצורך אישורו, המבטיחים את תקינות ההליך.

מתן כלים להפעלת החברה עד לגיבוש ההסדר - המשך ההפעלה השוטפת של חברה הוא תנאי הכרחי להבראתה. חברה נכנסת להליכי הבראה, בדרך כלל, לאחר שלא שילמה חובות לספקיה והפרה הסכמים שונים בהם התקשרה. אם אותם ספקים או צדדים להסכם יממשו את זכותם להפסיק את הספקת המוצרים או השירותים לחברה או לבטל את ההסכם, לפי הענין, לא תוכל החברה להמשיך לפעול והליכי ההבראה יסוכלו.

לפיכך, מקנה הצעת החוק לבית המשפט סמכות למנוע מספקים של מוצרים או שירותים חיוניים להפסיק לספק את המוצר או השירות בשל אי תשלום חובות העבר. בנוסף, מקנה ההצעה סמכות לבית המשפט לכפות על צדדים להסכם עם החברה את המשך ביצוע ההסכם. הכל ובלבד שהספקים או הצדדים להסכם, אינם נפגעים כתוצאה מהכפייה האמורה וכי התשלום בגין תקופת הקפאת ההליכים מובטח להם. בנוסף, לאור חשיבותו של אשראי חדש להבראתה של חברה, מסדירה ההצעה את סמכות בית המשפט לאשר לחברה לקבל אשראי חדש ואת מעמדו העדיף של אשראי זה על פני חובות העבר.

כמו-כן, על-מנת לאפשר את הפעלתה השוטפת של חברה, מסדירה ההצעה את סמכות בעלי התפקיד לעשות שימוש בנכסים משועבדים של החברה, ובלבד שניתנה לנושים הגנה הולמת. הצעת החוק מגדירה לראשונה מהי אותה הגנה הולמת ובאילו מקרים היא נדרשת.

החלת דיני הפירוק והמעבר מהליכי הבראה להליכי פירוק - הפסיקה בתחום הבראת חברות החילה לא פעם את דיני הפירוק על הליכי הבראת חברות. עם זאת הפסיקה לא החילה את מלוא הוראות הפירוק על הליכי ההבראה וקיימת חוסר וודאות לגבי תחולתן של הוראות מסויימות של דיני הפירוק על הליכי הבראה.

הצעת החוק קובעת, כי, ככלל, הוראות החלות בפירוק חברה יחולו גם על הבראתה, וכי, לעניין זה, יחשב מועד הגשת בקשת ההבראה למועד הגשת בקשת הפירוק ומועד מתן צו הקפאת ההליכים למועד מתן צו הפירוק. בנוסף, מסדירה ההצעה את מעמדם של נושי תקופת ההבראה במקרה שההבראה נכשלה והחברה נכנסה להליכי פירוק.

מניעה מבעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות לקבל חזקה על נכס הדרוש להפעלתה השוטפת של החברה - צו הקפאת הליכים מונע מנושי החברה לממש את נכסיה, ומקנה לחברה אפשרות להמשיך את פעילותה השוטפת. אולם צו הקפאת הליכים אינו מונע מבעלים של נכס, שנמצא בחזקת החברה, לקבל חזקה באותו נכס. דבר זה נכון גם לגבי בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות.

עד לפסק הדין בעניין קידוחי הצפון מי שהתקשר בהסכם ששימר בידו את הבעלות בנכס להבטחת התשלום בגינו לא נחשב לבעלים אלא לנושה של החברה. ככזה, צו עיכוב ההליכים מנע ממנו את האפשרות להוציא את הנכס מרשות החברה. פסק הדין בעניין קידוחי הצפון הפך את ההלכה, ואפשר לספקים של החברה לקבל חזקה במלאי או במכונות, החיוניים להפעלתה השוטפת של החברה, ולסכל, למעשה, את הבראת החברה.

בתזכיר מוצע לשקול לקבוע כי צו הקפאת ההליכים ימנע מבעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות לקבל חזקה בנכס הדרוש להמשך הפעלתה של החברה, ובלבד שניתנה לו הגנה הולמת, קרי שניתנו לו בטוחות לתשלום ערך הנכס בתום הקפאת ההליכים.

מינוי נושא משרה בחברה לבעל תפקיד - על-פי הדין הקיים, ניהול החברה המצויה בקשיים נתון לבעל תפקיד שממנה בית המשפט. על-אף שאין מניעה מלעשות כן לפי הדין הקיים, בתי המשפט נמנעים מלהקנות את הסמכות האמורה לנושאי משרה בחברה. החשש מאיבוד השליטה מהווה את אחת הסיבות לכך שחברות פונות להליכי הבראה "ברגע האחרון", דבר שמקטין את סיכויי הבראתן. בנוסף, התקופה האחרונה הוכיחה לא פעם, כי מצבה הכלכלי של חברה אינו נובע בהכרח מאופן ניהולה, וכי הותרת נושא המשרה חיונית לעתים להצלחתה של ההבראה.

לפיכך, מוצע להבהיר, כי בית המשפט מוסמך למנות את נושאי המשרה בחברה לבעלי תפקיד הממונים על ניהולה בתקופת הקפאת ההליכים. עם זאת בשל החשש כי מינוי כאמור ינוצל לרעה קובעת הצעת החוק מנגנוני הגנה שונים ובכלל זה סמכות למנות בעל תפקיד נוסף על נושא המשרה, אשר תפקידו יהיה לפקח על פעולותיו של נושא המשרה.

ביטול הדרישה לקבלת רוב מספרי באסיפות הנושים ובעלי המניות - הדין הקיים דורש כי הסדר נושים יאושר על-ידי רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה אשר בידם שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה. הדרישה לקבלת רוב מספרי מאפשרת למיעוט מבחינת הערך לכפות את רצונו על הרוב.

לפיכך, מבקשת הצעת החוק לקבל את עמדת הציבור לגבי האפשרות לביטול דרישת הרוב המספרי. זאת על-אף שהאפשרות המוצעת במסגרת ההצעה לכפות את ההצעה על אסיפת נושים שהתנגדה לה מקטינה את החשש מכפיית רצון המיעוט כאמור לעיל.